רפפורט ואח' נ' בוארון

פסק דין

תביעה לפינוי מושכר שהוגשה בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי. התובעים, נחמה רפפורט, אליהו בראנץ ומרדכי הר הינם הבעלים החוקיים של שש יחידות דיור ברח' גרנדוס בנתניה. (להלן: "המושכר").

ביום 4.2.09 נחתם הסכם שכירות בלתי מוגנת בין התובעים לנתבע שאול בוארון. ההסכם כלל אופציה אשר חודשה. במסגרת האופציה היה על הנתבע, להעביר 24 שיקים מעותדים עבור תקופת השכירות. מיום 15.5.13 לא נמסרו השיקים ולא שולמו דמי השכירות. משכך הגישו תביעה זו לפינוי הנתבע מהמושכר בשל הפרת הסכם השכירות על ידי הנתבע.

הנתבע טען בכתב הגנתו כי במבנה מתגוררים אנשים בעלי צרכים מיוחדים. בהתאם להסכם השכירות התחייב לשפץ המושכר על חשבונו על מנת להתאים המבנה לצרכיו אולם לא התחייב לערוך שיפוץ בתשתיות. עם זאת נאלץ להחליף את גג המבנה בעלות של 35,565 ₪ ועל כן ביקש לקזז שני חודשי שכירות המגיעים לסך של 21,000 ₪ בלבד. לטענתו הסכים ליתן לתובעים את יתר השיקים אולם הם סירבו לקבלם.

בבית המשפט חזרו הצדדים על טענותיהם.

דיון משפטי:

אין מחלוקת שאכן הנתבע הסכים לשלם לתובעים את יתרת דמי השכירות למעט שני חודשי שכירות אותם מבקש לקזז כנגד תיקון הגג שבוצע על ידו. הנתבע הציג חשבונית לפיה עלות התיקון אכן עמדה בגובה 35,565 ₪.

כעולה מתצהיר הנתבע בחורף האחרון התגלו במבנה נזילות קשות, בעקבות ביקורת שנערכה על ידי משרד הרווחה הוא נדרש לתיקון הגג. הוא פנה לתובע מס' 3, זה הפנה אותו לתובע מס' 2 אשר הבין ממנו שמסכים לשיפוץ.

כן צירף הנתבע תצהיר מטעם בנו, אורן בוארון ממנו עולה שפנה לתובע מס' 3 מספר חודשים טרם חידוש תקופת האופציה וביקש ממנו לטפל בנושא הגג. תובע 3 ביקש ממנו שידבר עם תובע מס' 2, וכן ביקש ממנו שיביא הצעות מחיר. הוא פנה וקיבל הצעת מחיר. כן פנה שוב לתובע מס' 3 אשר הגיע למקום ושוחח עם מנהל התחזוקה.

התובעים טענו מנגד שבהתאם לסעיף 11 להסכם השוכר התחייב לשפץ שיפוץ כללי במבנה ולבצע תיקונים הנובעים מאחזקת המבנה ועל כן חובה עליו לתקן הגג על חשבונו. אין מחלוקת שהחלפת גג אינה תיקון הנובע מאחזקת המבנה, והשאלה הינה האם הינה בגדר שיפוץ כללי במבנה.

הנתבע טען בענין זה שדובר על שיפוץ פנימי וכך אכן עשה כאשר שכר המושכר. הגג הינו תשתית המבנה ולא היתה כל הסכמה שיבצע שיפוצים על חשבונו בתשתיות המבנה. אכן אומנם הסעיף מדבר על שיפוץ כללי במבנה אולם איני סבורה שהכוונה היתה גם לתשתיות המבנה, שכן לא הוכח כלל בפני שאכן הנתבע ערך שיפוץ בתשתיות המבנה אלא השיפוצים שערך היו שיפוצים פנימים, כך ניתן לראות מהתמונות שצורפו לכתב הגנתו של הנתבע ומתצהירו אשר לא נסתר.

ב"כ התובעים טען כי לא היתה כל הסכמה להחלפת הגג וכי אין כל חוות דעת שמאי. כעולה מתצהיר הנתבע ובנו התובעים היו מעורבים בהליך וידעו שיש צורך להחליף הגג, אם בחרו שלא לעשות כן , מדוע שהנתבע לא יבצע השיפוץ? אומנם נכון הוא שלא הובאה כל חוות דעת אולם הנתבע בהגינותו אינו דורש את מלוא עלות שיפוץ הגג אלא רק מבקש לקזז שני חודשים שכירות, סכום המגיע לסך של 21,000 ₪ מתוך סך של 35,565 ₪. סבורני שסכום זהי הינו סביר והגיוני. משכך הנני קובעת שאכן היה מקום לקיזוז שני חודשי שכירות ואין לראות בכך משום הפרת ההסכם.

לאור האמור לעיל על הנתבע לשלם את יתרת דמי השכירות למעט שני חודשי השכירות כפי שקבעתי לעיל תוך 10 ימים מיום קבלת פסק דין זה.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות וכל צד יישא בהוצאותיו.

ניתן היום, ז' תשרי תשע"ד, 11 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: