רפאלי ואח' נ' גולדשטיין ואח'

החלטה

בפני בקשה ובקשה נגדית במסגרתן נתבקש בית המשפט להורות על בעלי הדין להפקיד ערובה לצורך אבטחת תשלום הוצאותיו של הצד שכנגד.

הליך זה מקורו בעתירתה של התובעת כי בית המשפט יורה לנתבע להשיב לידיה כספים אשר שולמו כשכר טרחת עורך דין .

הנתבע הגיש כתב הגנה ואף הוסיף ועתר בתביעה שכנגד להורות לתובעת (הנתבעת שכנגד) להוסיף ולשלם לידיו את יתרת שכר הטרחה שלא שולמה לשיטתו בניגוד להסכמי שכר הטרחה שנחתמו בין הצדדים.

מהות טענות הצדדים לבקשה:

לשיטת כל אחד מן הצדדים סיכויי התביעה של הצד שכנגד הינם קלושים ומקימים עקב כך הצדקה בחיוב מגיש התביעה בהפקדת ערובה כתנאי לניהולו של ההליך.

עוד נטען על ידי הצדדים כי יש להבטיח שמבקום שבו תדחה תביעתו של בעל הדין שכנגד, לא יוותר הנתבע/ת מבלי יכולת להפרע בגין הוצאותיו.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, בבקשות בובתגובות השונות, באתי לכלל מסקנה כי דין שתי הבקשות להידחות. טעמיי להלן.

המסגרת הנורמטיבית במסגרתה נדונה בקשה זו כוללת בחובה את תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי") כמו גם ההלכות שנקבעו על ידי בית המשפט העליון.

אכן צודק ב"כ התובעת בטענתו כי לא בנקל יורה בית המשפט על בעל דין להפקיד ערובה לצורך הבטחת תשלום הוצאותיו של בעל דין אחר. כמו כן, על בית המשפט לנהוג משנה זהירות על מנת להבטיח כי עוניו של בעל דין, לא יהווה חסם בפני אפשרותו להתדיין בהליכים בבית המשפט.

ההלכה היוצאת מבית המשפט העליון מלמדת כי כל מקרה נבחן על בסיס עובדותיו הפרטניות, תוך מתן הדעת למגוון שיקולים לרבות, סיכויי התביעה, זהות בעלי הדין, מהותה של התביעה והיקפה.

(בעניין זה ראה לדוגמא ע"א 2877/92 סאלח עבד אל לטיף נ' מורשת בנימין למסחר ולבנייה (קרני שומרון) בע"מ ואח' (טרם פורסם), בש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי (טרם פורסם))

סיכויי התביעה

אקדים ואומר כי בכל הנוגע לסיכויי התביעה עסקינן (בדומה לבקשה לסעד זמני) בהחלטה המבוססת על התרשמות ראשונית מתוך כתבי הטענות והמסמכים המצויים באותה עת בפני בית המשפט ואין בה כדי הכרעה לגופה של תביעה.

שני התיקים המונחים בפני מעלים שאלות לא מעטות.

צר לי על דרך ההתנסחות בחלק מכתבי הטענות וראוי לשיטתי כי כל בעלי הדין ייתנו דעת לכך בהמשך ניהולו של ההליך.

באשר לגוף התביעות שהרי דומה כי במידה ניכרת תלויה ההכרעה בתיק זה בשאלות עובדתיות לרבות מהות ההסכמות אליהן הגיעו התובעת (הנתבעת שכנגד) והנתבע (התובע שכנגד), דרך התנהלותו של כל צד במהלך התקופה שממועד פנייתה הראשונה של התובעת לנתבע ועד לסיום התקשרותם.

זאת ועוד, בהתאם להלכות היוצאות מבית המשפט העליון כל שאלת תשלום שכר טרחתו של עורך הדין, כפופה לסוגיות שונות לרבות מהותו של ההסכם ודרך חתימתו , מצגי הצדדים, התנהלותם קודם ולאחר חתימתו ואחרים.

מנוסח הבקשות דומה כי שני הצדדים מבקשים שבית המשפט יכריע עובדתית בשאלות רבות. אין זה המקום, הדרך או הזמן לעשות כן.

שאלות אלו ראוי כי יתבררו במסגרת ההליך גופו תוך שנשמרות לכל אחד מן הצדדים מלוא טענותיהם.