רפאלוב נ' קרנית-קרן לפיצוי נפגעי תאונת דרכים

החלטה

לפניי בקשת התובע (להלן:"המבקש") להורות על מינוי מומחים רפואיים בתחומי האורתופדיה, הנוירולוגיה והכירורגיה, מכוח חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה- 1975 (להלן:" חוק הפלת"ד") ותקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים) התשמ"ו-1986 (להלן: "תקנות המומחים"), להערכת נכותו הרפואית, שכן, לטענתו, נפגע בתאונת דרכים ביום 29.1.2007 (להלן: "התאונה").

ב"כ המבקש עותר למנות את המומחה כאמור ולהשית את שכר טרחתו על המשיבה, שכן, לשיטתו, מתקיימת בענייננו ראשית הראיה הנדרשת למינוי מומחה רפואיים.

ב"כ הנתבעת (להלן: "המשיבה") מתנגד לבקשה. לטענתו, התאונה הינה "תאונת עבודה" ועל המבקש למצות זכויותיו במלל תחילה. כמן כן, על כתב הוס"ר שצורף לבקשה אין תאריך והוא לא נערך כדין, במצב זה לא היה באפשרות המשיבה להתחקות אחר תיקיו הרפואיים של המבקש. זאת ועוד מוסיף ב"כ המשיבה, כי נזקיו של המבקש הינם ממצבו ו/או בקשר עם נסיבות אחרות שהתרחשו ללא קשר לתאונה. לפיכך, טוען ב"כ המשיבה, כי לא מתקיימת ראשית הראיה הנדרשת לצורך מינוי מומחים כאמור. לחילופי חילופין, הוא לטענתו, במידה ואכן יחליט בית המשפט למנות מומחה רפואי, יש להטיל את שכר טרחתו על המבקש.

בע"א 1338/90 שיק נ' מטלון נקבע כי "על פי תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז-1986, אין עומדת לנפגע בתאונת דרכים האפשרות להוכיח את טענותיו בעניין שברפואה על ידי הבאת ראיות מטעמו. הדרך העומדת לפניו היא לבקש מינוי מומחה או מומחים רפואיים. דחיית בקשתו למינוי כזה יש בה, על כן, כדי לסגור בפניו את הדרך להוכיח שנותר עם מום או נכות כתוצאה מהתאונה, או כל עניין אחר רפואי. בנסיבות אלה, אין מקום לדחות בקשה למינוי מומחים רפואיים, כשקיימת ראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות עקב תאונה".

ככלל ידו של בית המשפט בבקשות למינוי מומחים מכוח חוק הפלת"ד רחבה היא וליברלית, הואיל ומינוי מומחה הוא דרכו היחידה של התובע, להוכחת נושא שברפואה. ודי בראשית ראיה על מנת שבקשה כזו תיעתר.

לעניין טענת ב"כ המשיב בדבר היותה של תאונה זו "תאונות עבודה" יפים דבריו של השופט אור שקבע בברע"א 1619/93 "אליהו" חברה לביטוח בע"מ נ' יאיר טטרו (פורסם במאגרים) כי: "אין מקום למנוע מנפגע את זכותו לכך שבית המשפט ימנה מומחה או מומחים רפואיים על מנת שאלה יקבעו את דרגת נכותו, רק מפני שפתוחה לפניו הדרך לקביעת דרגת נכותו כנפגע תאונת עבודה על פי חוק הביטוח הלאומי". לפיכך, רשאי המבקש לעתור למינוי מומחים רפואיים גם אם התאונה מבוררת כתאונת עבודה ועל אף שטרם פנה למל"ל למיצוי זכויותיו.

לטענת המשיבה לגבי כתב הוס"ר, לכתב הוס"ר אין נפקות לצורך הכרעה בעניין בקשה זו. כמובן שעל אף זאת ב"כ המשיבה ימציא למבקש כתב וס"ר כדין וזה יחתום עליו ויגישו לב"כ המשיבה תוך 20 יום.

באשר לבקשה למינוי מומחה בתחום האורטופדיה הרי שב"כ המבקש צירף לבקשתו תיעוד רפואי. ראו למשל "מכתב סיכום מחלה" שנערך בבית החולים שיבא ביום 30.12.2007 בסעיף "אבחנות": "OSGOOD SCHLATTER LEFT KNEE". בסעיף נוסף "מהלך הניתוח", נכתב: "נותח בתאריך 30.12.2007 בהרדמה מקומית. דרך חתך קדמי לטראלי ופיצול אורכי של גיד הפיקה הורחק הפרגמנט החופשי . עור נתפר בניילון".

לאחר שעיינתי בחומר הרפואי שצורף, אני קובע כי התיעוד הרפואי מלמד על ראשית הראיה הנדרשת לצורך מינוי מומחה רפואי בתחום האורתופדיה. בשלב זה וכמימון ביניים, תישא הנתבעת בשכ"ט המומחה.

לפיכך, מוחלט למנות את ד"ר אגר גבריאל מבית החולים אסף הרופא. טל':
08-9779430/1, 03-7645170. כמומחה רפואי בתחום האורתופדיה מטעם בית המשפט. יתר החלטות המינוי להלן.

באשר לבקשת מינוי המומחים הנוספים בתחומי הכירורגיה והנוירולוגיה. על אף דלות החומר הרפואי, על מנת שלא לחסום את דרכו של התובע להוכחת נזקיו ומפאת הקרבה הרפואית שבין מקצועות מומחים אלו לתחום האורתופדיה, ייעץ המומחה האורתופדי כאמור באם קיים הצורך במינוי מומחה רפואי נוסף בתחום הנוירולוגיה ו/או הכירורגיה.

המומחה יקבע ממצאים לגבי מצבו הרפואי של המבקש, בעקבות אירוע תאונות הדרכים ובמיוחד יתייחס ל:

האם לוקה המבקש כיום בנכות, ואם כן, לאיזה תקופה ומה שיעור הנכות ובגין איזו תאונה יש לייחס את נכותו אם בכלל.

המומחה יביע דעתו באשר לקיומה של נכות זמנית, ככל שקיימת.

האם יש לצפות לשיפור או החמרה במצבו בעתיד.

מהן המגבלות התפקודיות של המבקש, אם בכלל, ובמיוחד בשים לב. לעבודתו ומקצועו.

האם יהיה המבקש זקוק לטיפולים רפואיים בעתיד, ואם כן – מהם סוגי הטיפולים ומהי העלות המשוערת של טיפולים אלה לפי המחירים הנכונים להיום.

המומחה יתייחס, בין היתר, לקשר שבין התאונה לבין מצב התובע נכון להיום.