רפאילוב נ' חכמוב ואח'

החלטה

בקשה לקבלת פטור מתשלום אגרה בבקשת רשות ערעור שהגיש המבקש על החלטה של בית משפט השלום בראשון לציון (כבוד הנשיאה ד' בלטמן-קדראי) מיום 29.12.10. בהחלטה האמורה חייב בית משפט קמא את המבקש בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות המשיבים בסך של 25,000 ₪ בהתאם לתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. המשיבים מתנגדים לבקשה.

לאחר שנתתי דעתי לעמדות הצדדים, באתי למסקנה כי דין הבקשה לפטור מאגרה להידחות.

תקנה 14(ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 קובעת כי על המבקש פטור מתשלום אגרה להוכיח בנוסף לאי יכולתו לשלם אגרה כי סיכויי ההליך טובים (רע"א 9520/10 ממנה נ' חברת החשמל לישראל בע"מ, ניתן ביום 8.3.11). עמידה בשני תנאים מצטברים אלה מצדיקה מתן פטור מתשלום אגרה.

שוכנעתי כי מצבו הכלכלי של המבקש אינו טוב, אולם אין די בהוכחת דלות כלכלית כדי לקבל פטור מתשלום אגרה. יש להוכיח בנוסף לדלות הכלכלית כי סיכויי ההליך טובים. חוששני שהמבקש אינו עומד בתנאי זה.

תכליתה של תקנה 519 היא למנוע תביעות סרק ולהבטיח תשלום הוצאותיהם של נתבעים, במיוחד בנסיבות בהן בית המשפט סבור כי סיכויי ההליך המנוהל בפניו קלושים. התקנה אינה כוללת אמות מידה שיש להתחשב בהן בבוא בית המשפט להכריע בבקשה לחיוב תובע בהפקדת ערובה, והן נקבעו בפסיקה. בית המשפט הדן בבקשה לחייב תובע בערובה עורך איזון בין זכות הגישה לערכאות של התובע לבין זכותו של הנתבע שלא לצאת בחסרון כיס אם תידחה התביעה ויפסקו לטובתו הוצאות. כמו כן על בית המשפט להידרש לשאלת סיכוי ההליך ומורכבותו, מצבו הכלכלי של התובע ומידת תום הלב בנקיטת ההליך (רע"א 1007/08 עזבון המנוח עלי ג'אליה נ' מדינת ישראל (טרם פרסם, 31.1.10); רע"א 2310/10 לידיה והבה אבו קבע נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 27.6.10)).

במקרה דנן, בית המשפט קמא קבע בהחלטה מנומקת כי סיכויי התביעה "דלים ביותר" (עמוד 6 שורה 2 להחלטה מושא בקשת רשות הערעור). בנוסף נקבע על ידי בית משפט קמא כי מצבו הכלכלי של התובע אינו טוב והוא מקים חשש כי לא יהיה ביכולתו של התובע (המבקש בפניי) לשלם את הוצאות המשיבים, ככל שתיפסקנה הוצאות לטובתם. בית משפט קמא הוסיף כי התביעה לכאורה התיישנה או למצער הוגשה בשיהוי רב. בנוסף, בהחלטה נכללה התייחסות להליכים משפטיים קודמים שיזם המבקש כנגד המשיבים ונקבע כי התנהלותו של האחרון מקימה חשש לניצול הליכים לרעה.

המבקש אינו מפרט בבקשה שבפניי מדוע סיכויי ההליך דנן גבוהים אלא מסתפק בטענה כללית ועלומה בעניין זה, לפיה סיכוי ההליך גבוהים. עיון בבקשת רשות ערעור שהגיש המערער לא גילה נימוקים בעלי משקל גבוה על פניהם, המצדיקים את התערבות ערכאת הערעור בהכרעת בית משפט קמא. המבקש הגיש לבית משפט קמא תביעה כספית בסך של 2 מיליון ₪. לטענת המבקש, בשנת 1996 הזמין מהמשיבים שהם שמאים במקצועם עריכת שומה עבור ציוד שנמצא בחצריו. בעת הזמנת שירותיהם המקצועיים של המשיבים, המבקש שילם להם סך של 496 ₪. המשיבים לא ערכו את השומה המבוקשת. לפיכך, בשנת 2002 הגיש נגדם תביעה ובה עתר לקבלת צו עשה המחייב אותם לערוך עבורו את השומה. בית המשפט חייב את המבקש להפקיד ערובה להבטחת הוצאות המשיבים, ומשלא מילא אחר האמור בהחלטה, הסתיים ההליך. לאחר מכן הגיש התובע כנגד המשיבים תביעה כספית אשר הסתיימה בנסיבות דומות (אי הפקדת ערובה להבטחת הוצאות המשיבים). כיום תלויה ועומדת בפני בית משפט קמא תביעה כספית שלישית(!) שהגיש המבקש כנגד המשיבים ובה עתר לחייבם בתשלום סך של 2 מיליון ₪ בגין נזקים נטענים שנגרמו לו מחמת הפרת התחייבותם של המשיבים לערוך עבורו את השומה מושא ההתקשרות עמם. בית משפט קמא ציין בהחלטתו כי ספק אם יכיר בנזק של 2 מיליון ₪ שנגרם מחמת התקשרות עסקית שסכומה בן מאות בודדות של שקלים. בית המשפט הוסיף כי לא מצא בכתב התביעה פירוט המצביע על קיומה של עילה תביעה ועל הקשר הסיבתי שבינה לבין הנזק הנטען. כאמור לעיל לא מצאתי בטענות הרבות של המבקש נימוקים שמהם עולים סיכויים גבוהים להתערבות בקביעות אלה.

התוצאה

הבקשה לפטור מאגרה נדחית.

נוכח דלותו הכלכלית הקשה של המבקש, ועל מנת שלא תחסם בפניו זכות גישתו לערכאת הערעור, אני קובע כי האגרה תשולם בשני תשלומים שווים.

תשלום ראשון יהיה ביום 1.5.11 והתשלום השני יהיה ביום 1.6.11.

אי תשלום האגרה במלואה יביא למחיקת ההליך מחמת אי תשלום אגרה ללא התראה נוספת.

תזכורת פנימית 2.6.11.

ניתנה בסמכותי כרשם היום, ג' ניסן תשע"א, 07 אפריל 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: