רע"צ 8255-01-17 קרויטרו נ' לישראל בע"מ ואח'

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל, הגב' אפרת אזולאי חנוביץ, מיום 26.12.16 בתיק הוצל"פ 02-05067-07-9 (להלן – "תיק ההוצל"פ").

1.המבקשת, שהינה החייבת בתיק ההוצל"פ, הגישה ביום 14.12.16 בקשה להכרזתה כחייבת מוגבלת באמצעים לשם איחוד תיקיה, וזאת לאחר שתיק איחוד קודם שהיה לה, נסגר בעבר מפאת אי ביצוע תשלומים במסגרתו וצבירת חוב פיגורים.

בהחלטה מיום 15.12.16 התקבלה בקשתה של המבקשת, תוך שנקבע כי תנאי לפתיחת תיק האיחוד הינו תשלום הסך של 2,000 ש"ח על חשבון פיגוריה. כן נקבע כי צו החיוב בתשלומים בתיק האיחוד יועמד על 750 ש"ח, לאחר שיכולתה הכלכלית של המבקשת נבדקה על יסוד הצהרותיה והמסמכים שצירפה, ולאחר שנקבע כי המבקשת גרה עם בן זוג, אשר על הכנסותיו לא הצהירה ולא צירפה כל אסמכתא.

2.תחת הגשת בקשת רשות ערעור על ההחלטה מיום 15.12.16, הגישה המבקשת ביום 25.12.16 בקשה לעיון חוזר בהחלטה הנ"ל. בהחלטה שניתנה ביום 26.12.16, ואשר בעטיה הוגשה בקשת רשות הערעור שלפניי, נקבע – לאחר שכב' הרשמת דנה בטענותיה של המבקשת, כי אין מקום לשינוי ההחלטה מיום 15.12.16.

בבקשה שלפניי מלינה המבקשת אך ורק כנגד ההחלטה מיום 26.12.16, בה סורבה בקשתה לזמנה לחקירת יכולת, תוך שהיא חוזרת על הטענה כי אינה יכולה לעמוד בתשלומים שנקבעו.

3.לאחר שעיינתי בבקשת המבקשת על נספחיה, מצאתי כי אין מקום להעתר לבקשתה.

4.לעניין הטענה כי המבקשת אינה יכולה לעמוד בתשלומים שנקבעו: הן בבקשתה הראשונה בפני כב' הרשמת, הן בבקשתה השנייה והן בבקשתה שלפניי – לא טרחה המבקשת להביא אסמכתאות על הכנסות בן זוגה החי עמה.

המבקשת אף לא טענה לפני כב' הרשמת (למצער – בבקשה לעיון חוזר שהגישה), כי אינה חיה עם בן זוג, וטענה מסוג זה גם לא הועלתה לפניי. מכאן המסקנה, כי המבקשת חיה עם בן זוג, שעל הכנסותיו לא הצהירה ולא הציגה מסמכים.

מכאן, שיכולתה הכלכלית של המבקשת לא נפרסה על ידה באופן מלא וראוי, ואין להתערב בהחלטת כב' הרשמת מטעם זה בלבד.