רע"צ 7677-09-16 עיריית בת ים נ' מגזניק ואח'

בקשתה של עיריית בת-ים, (להלן: "העירייה" ו/או "המערערת") ליתן לה רשות ערעור על החלטתו מיום 4.7.16 של כב' רשם ההוצל"פ מר שרון קרן בתיק הוצל"פ 01-27820-02-6, לפיה הורה למערערת להמציא לידי כונס הנכסים אישור ללשכת רישום המקרקעין וזאת לצורך העברת הזכויות בנכס, הממוקם ברח' **, בת-ים והידוע כגוש ** להלן: "הנכס") - מהבעלים הרשומים, בילו משה, ישראל ודויד (להלן: "הבעלים הרשומים") למשיבים 3 ו-4, מר אנזורי מנדז'לדרה וגב' אלינה פסטובסקי (להלן: "החייבים") ומהם למשיב 5, מר ערן לוי (להלן: "הקונה").

החלטתו האמורה של הרשם לא ניתנה במעמד צד אחד ובניגוד לתקנה 26 לתקנות ההוצל"פ, כפי שמנסה המערערת לטעון, שכן בהחלטתו מיום 26.5.16 הורה הרשם לכונס הנכסים להעביר העתק בקשתו לקבלת אישור העירייה - למערערת, כדי שתוכל למסור תגובה בתוך 10 ימים מהמסירה. החלטת הרשם נמסרה במשרדיה של המערערת ביום 2.6.16 והחלטת הרשם, נשוא הערעור, ניתנה בחלוף המועד ומשלא הגישה המערערת תגובה כלשהי.

מעבר לצורך, תקנה 26 מאפשרת לרשם להחליט האם לשמוע את הצדדים, אם לאו (הדגשה שלי מ.ס);

"רשם ההוצאה לפועל רשאי...לפני מתן החלטה...להזמין את הזוכה או את החייב,  או אחד מהם...ולשמוע טענותיהם". 

ההחלטה נשוא הערעור הומצאה למערערת ביום 3.8.16 ולכן לכאורה הוגש הערעור ביום 6.9.16 באיחור, ושלא עפ"י המועד הקבוע בסעיף 96 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] – תשמ"ד, 1984 ובתקנה 400 לתקנות סדר הדין האזרחי – תשמ"ד, 1984 ;

"400. ערעור על החלטת רשם - ערעור על החלטת רשם לפי סעיף 96 לחוק בתי המשפט, לרבות החלטה לגבי בקשה לבטל החלטה על פי צד אחד או בהעדר כתבי טענות של הצד השני, יהיה עשרים ימים מהיום שבו ניתנה ההחלטה, והוראות פרק זה, למעט סימן ד', יחולו על הערעור האמור בשינויים המחויבים." (הדגשה שלי מ.ס.) .

טענת המערערת, לפיה ההחלטה הובאה לידיעתו של מנהל הארנונה לראשונה ביום 16.8.16, אין בה כדי להועיל למערערת, שכן לעניין האיחור בהגשת ההחלטה לעירייה, המועד הקובע הוא בעת מסירת ההחלטה למוסד עצמו, ולא המועד בו הועברה ההחלטה בין המחלקות השונות בעירייה.

מאחר והמשיבים לא טענו בעניין האיחור הלכאורי, ומאחר וגם אם היה איחור הרי שאין המדובר באיחור רב, ובנוסף מעלה הערעור עניינים שראוי לדון בהם לגופם - לא מצאתי ליתן חשיבות לאיחור בהגשת הערעור, בין אם היה איחור ובין אם לאו, והערעור ידון לגופו.

בהתאם להחלטתי, מיום 8.9.16, הודיעה המערערת על הסכמתה לדון בבקשה לרשות ערעור כבערעור עצמו.

משיבים 1 ו-2 ומשיב 5 מתנגדים כי הבקשה לרשות ערעור תידון כבערעור עצמו וסבורים כי אין ליתן רשות ערעור ואף יש לדחות הבקשה על הסף, מחמת התיישנות ושיהוי כמפורט בהודעות שהוגשו בנדון.

בנוסף הגישו משיבים אילו תגובה מפורטת לערעור, בצירוף נספחים.