רע"צ 66292-06-16 דיין נ' כונס נכסים ואח'

פני בר"ע על החלטת כב' רשם ההוצל"פ אסף אבני אשר אישר את מכירת הנכס נשוא תיק ההוצל"פ, שהוא דירת המגורים של המבקשת, במסגרת הליכי הוצל"פ כאשר הרוכש הוא הזוכה בתיק ההוצל"פ – המשיב בהליך זה.

המבקשת טוענת כי הנכס נישום בחסר, כי ההתמחרות שנעשתה על ידי כונס הנכסים נעשתה למראית עין כאשר המתחרה היחיד במשיב היה מתחרה פיקטיבי על מנת שניתן יהיה לבצע את ההתמחרות. המבקשת טוענת כי בא כוחה, שמונה על ידה מספר ימים קודם להתמחרות, ביקש לדחות את ההתמחרות דחיה קצרה של מספר ימים על מנת לאפשר לו להיות נוכח בה ולהביא שומה אחרת, אך כונס הנכסים סרב. בנוסף לאמור טוענת המבקשת, הוגשה בר"ע לבית המשפט העליון בקשר לבקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דין של ביהמ"ש המחוזי שדחה את הבקשה לביטול המשכנתא נשוא ההליך בהוצל"פ, המבקשת טוענת שראוי להמתין להחלטת בית המשפט העליון בעניין זה.

המשיב טוען כי הבקשה מעלה טענות חמורות וחסרות בסיס על התנהלותו של כונס הנכסים. המכרז פורסם כדין, הוצעו מספר הצעות על ידי מספר מעוניינים. המבקשת עצמה ובני משפחתה יכולים היו להשתתף במכרז לו רצו בכך. המשתתף הנוסף הפקיד שיק בנקאי כנדרש ולא היה משתתף פיקטיבי, שאר המציעים ירדו מההצעה כאשר התברר להם שהמחיר ההתחלתי הוא 850,000 ₪.

טענות בענין השמאות לא הועלו בפני כב' הרשם ודי בכך כדי לדחות אותם. ניתן כבר אישור של כב' הרשם והמכר הפך למעשה עשוי. הגשת הבר"ע לבית המשפט העליון אינה עילה לדחיית ההתמחרות מה עוד שסיכויה קלושים שכן מדובר בערעור שמבקשים להגיש באיחור של כשנה.

לקראת הדיון ביקש ב"כ המבקשת להמציא שמאות מעודכנת ממנה עולה כי ערך הנכס הינו למעלה מפי שניים מהמחיר שהתקבל עבורו.

בדיון שקוים לבקשת המבקשת חזרו הצדדים על טענותיהם כאשר השמאות החדשה הובאה לעיוני. ב"כ המשיב הביא לידיעתי שבינתיים שולמו כבר מיסים והעסקה הושלמה. כמו כן התברר לי בדיון כי המחיר שהציע המשיב ואשר זכה במכרז, לא מכסה את כל החוב ובדעת המשיב להגיש תביעה נגד המבקשת על היתרה. בנוסף טען ב"כ המשיב כי לאור ההסכמה שהמבקשת תוכל להמשיך להתגורר בדירה כדיירת מוגנת עד אריכות ימיה ושנותיה יש גם משקל בסכום שניתן לקבל עבור הדירה.

לאחר עיון בטענות הצדדים ומאחר והרוכש הוא הזוכה בתיק ההוצל"פ ומאחר והוצגה שמאות לפיה מחיר הנכס למעלה מכפול מהמחיר שהתקבל נראה לי כי נכון יהיה לבטל, בשלב זה, את המכר. אין בביטול זה פגיעה של צד ג' תם שרכש את הנכס שכן, כאמור, הזוכה עצמו הוא רוכש הנכס. כידוע, בערעור על החלטות רשמי ההוצל"פ, שלא כבערעור על החלטת בית המשפט, ניתן להביא אף ראיות חדשות. בנדון דנן הומצאה חווה"ד חדשה שנראה שאם היא היתה בפני כב' הרשם היה שוקל הוא שנית אם לאשר את המכר.

אינני מקבל את טענות המבקשת לגבי קנוניה שנעשתה כביכול בין המשיב וכונס הנכסים לבין המציע הנוסף. צודק כב' הרשם שמדובר בתחושה אישית בלבד שלא הוכחה. מקבל אני גם את הנימוק הנוסף של כב' הרשם לפיו הגשת הבר"ע לבית המשפט העליון אין בה כדי להביא בהכרח לעיכוב הליכים מה עוד שהמשיב התחייב שלא למכור את הנכס לצד ג' עד מתן החלטה

בבר"ע או בערעור אם תתקבל הבר"ע. מכל מקום, לאור חווה"ד שהמציאה המבקשת (חוו"ד שכאמור ניתן להמציאה בערעור על החלטת רשם ההוצל"פ) ולאור ההפרש המשמעותי (אף בהתחשב בכך שהמבקשת תישאר דיירת מוגנת בנכס עד אריכות ימיה) בין המחיר שהתקבל לבין השמאות ולאור העובדה שהרוכש הוא הזוכה בתיק ההוצל"פ – המשיב בהליך זה – ולא צד ג' ש"נקלע" לסכסוך, נראה כי נכון יהיה לבטל את המכר בשלב זה על אף שהתברר שהמכר הושלם (נראה כי ניתן יהיה לקבל את מס הרכישה בחזרה בהתאם להחלטה זו המבטלת את המכר). ככל שיתברר שנגרמו נזקים אחרים שלא ניתן להשיבם כתוצאה מהביטול יהיה המשיב רשאי לבקש מרשם ההוצל"פ לצרפם לחוב בתיק וכב' הרשם ידון בכך.