ב' נ' מרעי

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת הרשמת (הגב' אביגיל סלע הקש) מיום 20.5.17 בתיק הוצאה לפועל מס' 503020-06-16 (תיק איחוד יזום לבקשת חייב) במסגרתה הוכרזה המבקשת כחייבת מוגבלת באמצעים, תיקיה אוחדו בכפוף לתשלום ראשוני בסך 1,500 ₪ עד ליום 28.5.17 וכן נקבע לה צו תשלומים חודשי בסך 700 ₪ החל מיום 28.6.17 ובכל 28 לחודש שלאחריו.

1.ביום 10.5.17 הגישה המבקשת בקשה להורות על הפיכת תיק איחוד יזום (3%) לתיק איחוד בגדרו תוכרז כחייבת מוגבלת באמצעים והציעה לשלם סך של 150 ₪ לחודש. בהחלטת הרשמת הנכבדה מיום 20.5.17, ההחלטה נשוא הבקשה שלפני, הוכרזה כאמור המבקשת כחייבת מוגבלת באמצעים, תיקיה אוחדו בכפוף לתשלום ראשוני בסך 1,500 ₪ ונקבע לה צו תשלומים חודשי בסך 700 ₪.

2.בהחלטה נשוא הבקשה, נקבעו הדברים הבאים: המבקשת ילידת 1983 גרושה ואם לשני ילדים קטינים, עובדת ומשתכרת ממוצע חודשי בסך של 2,340 ₪, אין לה דירה בבעלותה, מקבלת קצבת ילדים בסך של 338 ₪, סיוע בשכר דירה בסך של 1,170 ₪, מזונות מביטוח לאומי בסך של 3,000 ₪. סך הכנסותיה של המבקשת הן בסך 6,848 ₪. הוצאותיה החודשיות הן בסך 6,870 ₪ וכוללות: שכר דירה- 2250 ₪, חשמל מים ארנונה וגז- 750 ₪, טלפון סלולרי נטען- 70 ₪, סיגריות- 300 ₪, כלכלה- 2,200 ₪, החזר חובות (הסדר חוב ארנונה)- 500 ₪, נסיעות לבית ספר- 400 ₪, הלבשה והנעלה- 400 ₪. צוין כי המבקשת צרפה תלושי שכר לחודשים 1-3/07 בלבד וכי עליה להמציא תלושים לששת החודשים האחרונים, כי מעיון בתדפיס תנועות העו"ש שצרפה המבקשת עולה כי היא מקבלת קצבת ילדים בסך של 338 ₪ ולא סך של 200 ₪ כפי שטענה, כי המבקשת צרפה אסמכתא בגין החזר חוב ארנונה אך לא צרפה העתקי חשבונות לששת החודשים האחרונים. כן לא צרפה המבקשת אסמכתאות בגין גז, טלפון סלולרי נטען, סיגריות, נסיעות והלבשה והנעלה. הובהר למבקשת כי ככל שנטענה טענה שלא גובתה באסמכתא, הדבר יפעל לחובתה. כן צוין כי למבקשת הוצאות חריגות בנסיבות בגין אחזקת הבית, טלפון סלולרי, סיגריות, נסיעות לבית הספר והלבשה הנעלה. הרשמת קבעה כי מאז פתיחת תיק האיחוד ביום 5.6.16 ועד להגשת הבקשה שילמה המבקשת סך של 667 ₪ על חשבון החוב, עובדה שיהא לה ביטוי בקביעת התשלום הראשוני המהווה תנאי לפתיחת תיק האיחוד והמבטא תשלום ולו חלקי ביותר, על חשבון הפיגורים שיצרה בתיק.

3.ביום 25.5.17 הגישה המבקשת בקשה לעיון חוזר בהחלטת הרשמת מיום 20.5.17. הבקשה נדחתה בהחלטת הרשמת מיום 24.6.17. בהחלטתה קבעה הרשמת כי המבקשת צרפה את המסמכים הבאים: תלושי שכר לחודשים 1-5/17, אסמכתא בגין תשלום דמי מזונות וקצבת ילדים, הסכם שכירות, תדפיס תנועות עו"ש, אסמכתאות בגין ארנונה, תשלום קייטנה, נסיעות והלבשה והנעלה. הכנסותיה הנן בסך של 6,750 ₪ ובהוצאותיה הנן בסך 6,870 ₪. הרשמת קבעה כי יש שינוי בהכנסות המבקשת שכן בהחלטה הקודמת נקבע כי הכנסותיה עמדו על סך של 6,848 ₪. כן ציינה הרשמת כי המבקשת לא צרפה אסמכתאות בגין טלפון סלולרי נטען וסיגריות. נוכח זאת לא מצאה הרשמת כי יש מקום להורות על סטייה מהוראות ההחלטה מיום 20.5.17.

4.בבקשה אשר לפני טוענת המבקשת כי טעתה הרשמת בהחלטתה כאשר לא בחנה את מצבה הכלכלי של המבקשת אשר פורט בבקשתה. לטענתה, התניית פתיחת תיק האיחוד בתשלום ראשוני בסך של 1,500 ₪ מטיל עליה נטל כבד ומונע ממנה להסדיר חובותיה. לטענתה הרשמת התעלמה מהעובדות ומההלכות הקיימות. לטענתה לו הייתה יכולה לעמוד בתשלום הראשוני בצו התשלומים שנקבע לה, היא לא הייתה מגיעה למצב אליו הגיעה ולא הייתה מבקשת להמיר את תיק האיחוד היזום לתיק איחוד כפוי הנפתח לחייב מוגבל באמצעים. לטענתה, היא עובדת במשרה חלקית בלבד בשל הצורך להיות לצד ילדיה בסיום יום הלימודים ומכאן שהיקף משרתה מוגבלת לשעות אלו. לטענתה, היה על הרשמת לזמנה לחקירת יכולת עובר למתן החלטתה.

דיון:

5.לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור אני דוחה אותה אף בלא צורך בתשובת המשיב.

6.באשר לגובה צווי החיוב בתשלומים, נקבע לא אחת כי התערבותה של ערכאת הערעור בקביעת גובהו של צו החיוב בתשלומים, תהא מצומצמת ותעשה במשורה, זאת נוכח העובדה כי רשם הוצאה לפועל הוא האחראי על בחינת יכולת הפרעון של החייב בהתאם לנסיבותיו והמופקד על עריכת חקירת היכולת בעניינו. ראה בעניין זה בר"ע 1071/03 דרור גולן נ. בנק לאומי לישראל בע"מ (ניתנה ביום 2/2/03). רע"א 7195/09 ציון קרטה נ. פרקליטות מחוז חיפה ואח' דינים עליון 2009(118) 1423. וכן האמור ברע"צ 35723-04-12 לוסב נ. שטרוך (ניתן ביום 30/4/12).

ההחלטה נשוא בקשת הערעור שלפני סבירה, ניתנה על בסיס המסמכים והנתונים שהיו לפני הרשמת הנכבדה ואין כל מקום להתערב בה, כך גם באשר להחלטת הרשמת בבקשת המבקשת לעיון חוזר.

7.לא מצאתי בבקשה שלפני כל חידוש מהותי אשר לא היה לפני הרשמת הנכבדה עובר למתן החלטותיה בעניינה של המבקשת. על אף שכאמור הן במסגרת החלטתה נשוא בקשת הערעור והן במסגרת ההחלטה בבקשה לעיון חוזר ציינה הרשמת במפורש כי לא צורפו אסמכתאות בגין טלפון סלולרי נטען סיגריות ועל אף שהובהר לה כי ככל שנטענה הוצאה שלא גובתה באסמכתא הדבר יפעל לחובתה, אף במסגרת הבקשה לפני נמנעה המבקש מלצרף אסמכתאות לעניין זה. כן לא מצאתי כל התייחסות של המבקשת לקביעת הרשמת באשר להוצאות חריגות בגין טלפון סלולרי נטען, סיגריות והלבשה והנעלה. כן, אין כל התייחסות באשר לפער בין הכנסת המבקשת כפי שנקבעה במסגרת ההחלטה נשוא בקשת הערעור לבין הכנסתה כפי שנקבע במסגרת הבקשה לעיון חוזר. כן, אין בידי לקבל את טענת המבקשת לפיה היא עובדת בחצי משרה בשל הצורך לקבל את ילדיה עם חזרתם מבית הספר. מדובר במבקשת בת 33, ללא כל מניעה רפואית או אחרת לעבוד במשרה מלאה ובנסיבות, טענתה בדבר הצורך לקבל את ילדיה עם חזרתם מבית הספר אינה מהווה הצדקה לאי מיצוי כושר השתכרותה של המבקשת.

8.יש אף לתת משקל להתנהלות המבקשת במסגרת תיק ההוצאה לפועל. כמצוין בהחלטת הרשמת נשוא בקשת הערעור מאז פתיחת תיק האיחוד ביום 5.6.16 ועד להגשת הבקשה שילמה המבקשת סך של 667 ₪ על חשבון החוב. בהתנהלותה זו של המבקשת יש כדי להעיד על רצינות כוונותיה לפרוע חובותיה אף בעתיד.

9.באשר לטענת המבקשת כי היה על הרשמת הנכבדה לזמנה לחקירת יכולת. טענה זו אינה יכולה לעמוד למבקשת וזו מופנית להוראותיה של תקנה 12א(ג) לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם 1979, לפיה אין רשם ההוצאה לפועל מחויב ליתן החלטתו לאחר ביצוע חקירה פרונטלית לחייב וכי עליו ליתן ההחלטה על יסוד העיון בבקשת החייב ובמסמכים הנלווים לה , אלא אם כן ראה סיבה להזמין את החייב לחקירת יכולת בפניו או לבקשת זוכה. משכך אין מקום להתערב בהחלטת הרשמת הנכבדה אשר לא מצאה כי יש מקום לזמן המבקשת לפניה לחקירה והחליטה על בסיס בקשת המבקשת והמסמכים אשר צורפו לעיונה.

10.מכלל האמור עולה כי הן התשלום הראשוני והן צו התשלומים החודשי שנקבעו למבקשת, סבירים. נוכח האמור אני מוצאת כי החלטת הרשמת הנכבדה מצויה במתחם הסבירות ואין כל מקום להתערב בה.

11.בקשת רשות הערעור נדחית.