רע"צ 60858-11-16 סאיג נ' דוד

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת כב' הרשם (מר שי גור) מיום 2.11.16 (אשר הגיעה לידיעת המבקש ביום 8.11.16) בתיק הוצאה לפועל מס' 02-13946-08-3 במסגרתה הוגדל צו החיוב בתשלומים לחייב ("המשיב") בתיק ההוצאה לפועל לסך של 2,500 ₪ החל מחודש 12/16 וכן על החלטת כב' הרשמת (הגב' לירון זרבל קדשאי) מיום 20.11.16 במסגרתה נדחתה בקשת המבקש למתן צו להמצאת מסמכים בעניינו של המשיב.

1. ביום 30.10.16 הגיש המשיב לתיק ההוצאה לפועל בקשה לקביעת צו תשלומים. בהחלטתו מיום 2.11.16, ההחלטה הראשונה נשוא בקשת הערעור שלפני הגדיל כאמור הרשם הנכבד את צו התשלומים למשיב לסך של 2,500 ₪.

2. בהחלטה קבע הרשם הנכבד כי לתיק ההוצאה לפועל הוגשו מסמכים וסיכומי הצדדים וכן התקיימה חקירת יכולת למשיב. מהמסמכים עולה כי בעבר הייתה למשיב יכולת כלכלית גבוהה, אולם לאחר כישלון עסקיו והליך פש"ר (הסדר נושים שלא הסתיים עקב התנגדות המבקש), כיום לא ניתן לאמוד את יכולתו הכלכלית הנוכחית של המשיב. הרשם ציין בהחלטתו כי לב"כ המבקש טענות קשות כנגד המשיב ואכן מעיון בסיכומים עולים סימני שאלה משמעותיים, לאחר שבשנים האחרונות נרשמו זכויות בנכסי מקרקעין בשווי גבוה ע"ש ילדיו של המשיב. נטען אף למגורי המשיב בבית יוקרתי בתל אביב. הרשם הנכבד קבע כי טענות אלו לא הוכחו לפניו וגם ככל והיו מוכחות נראה כי מקומן הוא במסגרת הליך של הגשת בקשת נושה לפש"ר שם מוסמך בית המשפט לבחון הענקות מרמה וכדומה. רשם ההוצאה לפועל מוסיף וקובע כי במקביל רשאי גם המשיב לפתוח בכל עת הליך של הגשת בקשה לפש"ר, ביחס לחוב נשוא התיק שהנו התיק היחיד אשר נותר פתוח כנגד המשיב.

3. על אף הדברים האמורים, הרשם הנכבד קובע כי די בנתונים שהוגשו לפניו כדי לקבוע כי יכולתו הכלכלית של המשיב גבוהה בהרבה מהצעתו. המשיב עובד כשכיר ומשתכר סך של 6,000 ₪ הקרוב לשכר המינימום, בעוד שמחקירתו ומנתוניו ברור כי יכולת השתכרותו גבוהה בהרבה נוכח יכולותיו הגבוהות וניסיונו. הרשם ציין כי על המשיב לעשות לצמצום חלק מהוצאותיו כגון הוצאה עבור דיור בסך של 5,000 ₪ לחודש. החוב בתיק גבוה ועומד על סך של כ- 1.33 מיליון ₪ לאחר שקרן החוב המקורית עמדה ע"ס של למעלה מ 400,000 ₪.

4. ביום 8.11.16 הגיש המבקש בקשה למתן צו להמצאת מסמכים, שלטענתו היה על המשיב לצרף לשאלון ולא צורפו על ידו. הבקשה נדחתה בהחלטת הרשמת הנכבדה מיום 10.11.16, ההחלטה השנייה נשוא בקשת הערעור שלפני. הרשמת קבעה כי לאחרונה נקבע צו תשלומים למשיב לאחר שנוהלה חקירה במעמד הצדדים לצורך בחינת יכולתו הכלכלית ואף הוגשו סיכומי הצדדים לעניין זה. הרשמת קבעה כי בנסיבות אלה אין מקום לפתוח עתה בשנית את סוגיית יכולתו הכלכלית של המשיב אשר נבחנה לעומק וכי היה מקום לעתור לקבלת הסעדים המבוקשים בעת ניהול ההליך ובטרם הגשת סיכומי הצדדים.

    

5. בבקשתו אשר לפני טוען המבקש כי טעה הרשם כאשר קבע כי טענות המבקש לגבי זכויות במקרקעין הרשומות ע"ש ילדי המשיב לא הוכחו, על אף שצורפו לעיונו מסמכים מרשות המיסים המשקפים את מועד הרכישה ושווי העסקה של הזכויות וכן נסח רישום מקרקעין המשקף את הזכויות במקרקעין. לטענתו, טעה הרשם כאשר התעלם מהעובדה לפיה המשיב לא פירט בשאלון ולא צירף מסמכים הנדרשים ע"פ חוק ובכלל זאת פירוט נכסים וזכויות במקרקעין שבבעלות שני בניו הבגירים המתגוררים עמו, הכנסות של שני בניו הבגירים בצירוף תלושי שכר שלהם או אישורי מס הכנסה על גובה הכנסתם, דפי חשבון של שני בניו הבגירים לתקופה של 6 חודשים שקדמו למועד הגשת הבקשה, פירוט נסיעות לחו"ל בחמש השנים האחרונות מטרת הנסיעה והוצאותיה. אסמכתאות לגבי חשבונות חשמל מים ארנונה גז וטלפון ל 6 חודשים שקדמו ליום הגשת הבקשה, פירוט לגבי רכבים הנמצאים בשימושם של החייב ובני משפחתו.

6. לטענת המבקש טעה הרשם כאשר קיבל את הבקשה לצו תשלומים ודן בה לאחר שהמשיב לא המציא את כל המסמכים הנדרשים. לחלופין טוען המבקש כי יש לזקוף לחובת המשיב את הימנעותו מהמצאת המסמכים האמורים. לטענתו הצהרת המשיב באשר למקום מגוריו אינה אמת שכן בהתאם לדו"חות חקירה שהזמין המבקש נמצא כי המשיב מתגורר בכתובת אחרת בבית צמוד קרקע בצפון ת"א וכי חשבון הארנונה לבית זה רשום ע"ש אשתו מחודש 7/15 ועד היום. לטענת המבקש טעה הרשם כאשר קבע כי טענת המבקש לפיה החייב מתגורר בכתובת אחרת לא הוכחה. לטענתו טעה הרשם כאשר לא הגיע למסקנה לפיה המשיב נמנע במתכוון להציג חשבונות ארנונה מים וחשמל וזאת במטרה להסתיר את כתובת מגוריו האמתית.

7. המבקש טוען כי הרשמת טעתה כאשר דחתה את בקשתו למתן צו המופנה לעירית ת"א למסירת מידע לגבי המחזיק הרשום של הבית ברח' תל ברוך 7, כאשר לטענת המבקש למקום מגוריו של המשיב יש משקל מכריע בבדיקת יכולתו הכלכלית. לטענתו, טעתה הרשמת כאשר לא אפשרה לו להביא ראיה נוספת לעניין מקום מגורי המשיב, חרף החשיבות המכרעת של עניין זה וחרף קביעת הרשם לפיה לא הוכחה טענת המבקש לפיה המשיב מתגורר בדירה יקרה בצפון ת"א. לטענתו, טעה הרשם כאשר התעלם מכך שהמשיב צרף לתיק חשבונית מקוטעת בגין טיפול אורתודנטי שניתן לבנו באופן כזה שהעלים במתכוון את אופן התשלום וכאשר דחה את הבקשה מבלי להורות למשיב להציג את החשבונית במלואה. לטענתו טעה הרשם עת התעלם מהעובדה לפיה המשיב נסע לחו"ל בחודש 12/15 עם בני משפחתו על מנת לחגוג בת מצווה לבתו. טעה כאשר לא התייחס כלל לשאלה הכיצד יתכן כי בזמן בו היה המשיב בהליכי פש"ר, נרכשו ע"ש בניו עת היו בגיל 18, נכסי מקרקעין בשווי של מיליוני שקלים וכאשר התעלם מהעובדה כי המשיב מחזיק כל השנים את רכושו הרב באמצעות צדדים שלישיים והתעלם מעברו הפלילי של המשיב ומחוסר מהימנותו.