רע"צ 59318-05-16 דבש ואח' נ' בנק לאומי לישראל בעמ

1.בקשתו של המבקש, החייב בתיק הוצל"פ 15-04-526336 ליתן לו רשות ערעור על החלטתו מיום 12.4.16 של כב' רשם ההוצל"פ מר דניאל הורוביץ שנתן למבקש, לפנים משורת הדין, פרק זמן של 4 חודשים כדי לבצע מכר עצמי של הנכס.

ההחלטה כוללת קביעות בעניינים נוספים ואולם הבר"ע מתייחסת רק לתקופה שנקצבה לביצוע מכר עצמי והמבקש עותר להאריך לו המועד ב-12 חודשים נוספים (דהיינו, סה"כ 16 חודשים).

יצויין כי בדיון בפני הרשם ביקש המבקש פרק זמן של 9 חודשים לביצוע מכר עצמי כאשר בבקשה שהגיש בעניין זה בחודש נובמבר 2015 עתר לתקופה של 8 חודשים למכירת הנכס.

נראה כי ככל שחולף הזמן, סבור המבקש כי דרוש לו פרק זמן גדול יותר לביצוע מכר עצמי.

2.החלטתי לדון בבר"ע לגופה, למרות האיחור הקל שחל בהגשתה ועל כן מוארך המועד בהתאם.

המשיב הגיש תגובה מפורטת לבר"ע, בצירוף נספחים וסבור כי יש לדחות הבר"ע על הסף ואף לגופא מהנימוקים שפורטו בתגובה.

אין מקום להידרש לטענה, ככל שטוען המבקש, שלא היה ראוי לפתוח את תיק ההוצל"פ ולבטל מינויו של כונס הנכסים שכן טענות אלו נדחו בהחלטות קודמות, כגון החלטה מיום 23.11.15 והחלטה מיום 12.8.15, לגביהן לא הוגשה בר"ע ולכן ההחלטות, על כל קביעותיהן, סופיות וחלוטות ולא ניתן לערער עליהן היום, אגב ערעור על החלטה מאפריל 2016.

3.המבקש החמיץ המועד הקבוע בחוק לצורך ביצוע מכר עצמי אך בפועל ניתנה לו הזדמנות למכר עצמי ולאחרונה תקופה נוספת, לפנים משורת הדין. הזכות הניתנת לחייב לבצע מכר עצמי כפופה להוראות הדין בנדון, לרבות לתקופה שנקעה ורק במקרים חריגים ראוי לחרוג מהוראות הדין. בענייננו ולאור הזמן הרב שחלף אין מקום ליתן אורכה נוספת לביצוע מכר עצמי.

יצויין כי תיק ההוצל"פ נפתח בתאריך 30.4.15 באופן שלמעלה משנה ניתן יהיה להתחיל בהליכי המכר באמצעות כונס הנכסים, ככל שלא יעלה בידיו של המבקש לבצע מכר עצמי תוך פרק הזמן שנקצב לו.

4.אין בטענה כי חוב הפיגורים שולם ומשולמים התשלומים השוטפים כדי להביא למתן אורכה נוספת. גם אין רלוונטיות לעניין זה לטענה לפיה שווי הנכס עולה על שווי החובות שכן ככל שיחלוף הזמן יכול והמאזן של שווי נכס מול היקף חובות ישתנה.

בשולי הבר"ע עותר המבקש לביטול מינוי הכונס ואזי לפסוק לו שכר בהתאם לעבודתו עד כה ולא באחוזים מערך הנכס.

אמירה זו שנטענה בדרך אגב מכוונת לקביעתו של הרשם לפיה הכונס יהיה זכאי לשכ"ט לפי תקנה 4 אם ימכר הנכס ע"י המבקש שכן הזכות למכר עצמי ניתנה לפנים משורת הדין וככל שיימכר הנכס על ידי הכונס, ייפסק שכ"ט עפ"י תקנה 5.

הבר"ע ככל שמתייחסת גם לעניין שכ"ט, נדחית בזאת.