רע"צ 57591-11-13 בן שמחון נ' דנצר

לפני בקשה ליתן רשות לערער על החלטת כב' רשם ההוצאה לפועל מר י' הלר מיום 8.11.2013, בה נדחתה בקשת הזוכה-המערער להורות על הגדלת יתרת החוב בתיק ההוצל"פ.

א.ההליך והצדדים לו

1.ביום 16.12.2010 ניתן פסק-דין בתביעה שבין המבקש – התובע שם, לבין המשיבה – היא נתבעת 1 שם (להלן פסק-הדין). בפסק-הדין חויבה המשיבה לשלם למבקש את מלוא סכום התביעה בסך 126,263 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית וכן בצירוף הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בסך 20,000 ₪.

2.המבקש הגיש את פסק-הדין לביצוע על-פי הסכומים שננקבו בפסק-הדין – עליהם אף ניתנה פסיקתא ביום 30.1.2011 (להלן הפסיקתא). פסק-הדין והפסיקתא ניתנו על-ידי עמיתי כב' השופט א' קפלן.

3.פסק-הדין הוגש לביצוע ביום 31.1.2011 או בסמוך לכך. בשלהי ספטמבר 2013 פנה המבקש לרשם ההוצאה לפועל בבקשה להגדיל את יתרת החוב בתיק ההוצל"פ בשל מה שכינה שגגה בחישובי החוב בהגשת פסק-הדין לביצוע. בקשת המבקש נדחתה בהחלטת כב' הרשם י' הלר מיום 8.11.2013 שניתנה בתיק הוצל"פ 12-04281-08-0 (להלן ההחלטה). על ההחלטה נסבה בקשת רשות הערעור שלפני. המשיבה מתנגדת לשינוי יתרת החוב בתיק ההוצל"פ ומבקשת לדחות את הבקשה דנן.

4.הלכה למעשה הובא ההליך דנן לפני ביום 20.11.2014, כשנה לאחר הגשתו; ביטוי לכך ניתן בהחלטתי מיום 20.11.2014. ההליך התברר על-דרך של הגשת טיעונים בכתב; בעלי-הדין לא ביקשו לקיים בו דיון, אף שניתנה להם הזדמנות לעשות כן [החלטה מיום 23.11.2014].

ב.דיון והכרעה

דין הבקשה לרשות ערעור להידחות. להלן יובאו הטעמים לכך.

1.עתירת המבקש להגדיל את היתרה בתיק ההוצל"פ בו הוגש פסק-הדין לביצוע נסבה על שני ראשים: ראשית, על טענה כי לסכום ההוצאות שהושת על המשיבה בפסק-הדין יש להוסיף סכום שנקבע אגב דיון בבקשת המשיבה ליתן לה רשות להתגונן, זאת באותו הליך שהניב לבסוף את פסק-הדין. שנית, על הטענה כי לסכום שנקבע בפסק-הדין יש להוסיף את סכומי האגרות ושכ"ט עו"ד שחויבו בתיקי ההוצאה לפועל אותם פתח המבקש נגד המשיבה – הם התיקים שלאחר הגשת התנגדות בידי המשיבה ולאחר שניתנה לה רשות להתגונן הניבו את ההליך שבו ניתן פסק-הדין.