רע"צ 52306-03-16 אבו אסעד נ' אחמד ואח'

1.ענייננו בבקשת רשות ערעור על החלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל אלה פטל, מיום 24/02/2016, בתיק מס' 520863-12-15 (לשכת ההוצאה לפועל נצרת).

2.לאחר שעיינתי בבקשה, ראיתי שאין היא צריכה תשובה; ועל-כן, ובהתאם לסמכותי לפי סעיף 119 (ז) לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם – 1979, החלטתי לדחותה מיד.

3.החלטת כבוד הרשמת ניתנה בעניין בקשת החייב (המבקש), להכריז עליו מוגבל באמצעים. נגד החייב מתנהלים 3 תיקי הוצל"פ בסכום כולל של כ-30,600 ₪. החייב הציע לשלם סך של 150 ₪ לחודש. בהחלטתה קבעה כבוד הרשמת תשלום ראשוני בסך 2,000 ₪ (עד 10/03/2016), כתנאי לפתיחת תיק האיחוד, ותשלומים חודשיים ע"ס 500 ₪ החל מ-10/04/2016.

4.המבקש מלין על גובה הסכומים. לטענתו, אין ביכולתו לשאת בסכומים שנקבעו ע"י כבוד הרשמת, בהיותו אדם זקן, בן 73, החי על קצבת זקנה, כשעל שולחנו סמוכים אשתו בת ה-64, שהינה עקרת בית, ובן ובת, שהגם שהם בגירים הם מובטלים ותלויים בו כלכלית.

כן, מבקש המבקש להתחשב בכך שמקור פרנסתו היחיד הוא קצבת הזקנה, בסך 3,170 ₪, סכום שאינו מספיק לקיומו הבסיסי.

כן מבקש הוא להתחשב בגובה החוב הכולל שלטענתו עומד על כ-24,000 ₪.

5.סמכות רשם ההוצאה לפועל להכריז על חייב כמוגבל באמצעים, היא סמכות שבשיקול דעת המאפשרת לו לשקול ולאזן בין כלל השיקולים של כל מקרה על פי נסיבותיו (ראו: ע"א 2097/02 איטונג בע"מ נ' פואד חדיד, פ"ד נז (4)). כפועל יוצא, לרשם ההוצאה לפועל שיקול הדעת שלא להכריז על חייב כמוגבל באמצעים (רע"א 824/06 בנק הפועלים בע"מ נ' שלמה גרתי (פורסם ביום 27.9.06)).

6.כבוד הרשמת שקלה את השיקולים הרלוונטיים, ובכללם יכולותיו הכספיות של המבקש, מחד, והאינטרס של הזוכים להיפרע, מאידך. הסכומים שנקבעו על ידה הולמים בעיניי את נסיבות המקרה, ואין הם מצדיקים התערבות בקביעותיה.

צודקת כבוד הרשמת בתהייתה מדוע אשת המבקש אינה עובדת; ואוסיף גם שלא הוברר אם יש הצדקה לבטלנות ילדיו של המבקש, הסמוכים על שולחנו.

7.עם זאת, ועל-מנת להקל במידת מה על המבקש, ראיתי לחלק את הסכום הראשוני לשני תשלומים ע"ס 1,000 ₪ כל אחד; כאשר הראשון יופקד ב-10/05/2016, והשני ב-10/06/2016; ואילו התשלומים החודשיים ע"ס 500 ₪ ישולמו החל מה-10/05/2016 ואילך.