רע"צ 51790-04-15

1.לפני בקשה לעיכוב ביצוע החלטת רשם ההוצאה לפועל (כב' הרשם איתי כרמי) מיום 24.3.2015 בתיק 12-02790-11-3 עד הכרעה בערעור שהגיש המבקש על ההחלטה.

2. בהחלטתו הורה כב' הרשם למשיבה לשלם למבקש את סכום קרן החוב שהיתה חייבת למערער מימים ימימה, בקיזוז סכומים מסוימים, ובצירוף הפרשי הצמדה בלבד מיום 25.9.1988 בסכום כולל של 185,039.01 ₪. כב' הרשם עשה שימוש בסמכות לפי סעיף 81א3(ה) לחוק ההוצאה לפועל ונמנע מלחייב את המשיבה בתשלום ריבית כלשהי ועל כך נסב עיקר הערעור.

3. לטענת המבקש, משמעותה הכספית של החלטת כב' הרשם שלא לפסוק ריבית היא הקטנת החוב בכ- 1,430,000 ₪. למבקש טענות נוספות כנגד החלטת הרשם, אולם הטענה העיקרית שבפיו היא כי לא התקיימו הטעמים המיוחדים הנדרשים להפעלת הסמכות הנתונה לרשם בסעיף 81א3 לחוק ההוצאה לפועל ולא היה מקום לשלול ממנו את סכום הריבית. יצויין, כי המערער אינו טוען כנגד עצם תחולת סעיף 81א3 לחוק ההוצאה לפועל על עניינו. בצד טענה זו טוען המערער טענות נוספות ובהן טענה כי לא היה מקום לקזז מחובה של המשיבה סכומים שונים וטענה כי היה מקום לפסוק לו שכר טרחת עורך דין בשיעור גבוה יותר.

4.הגם שהוא טוען כי מגיע לו סכום כסף נוסף, בשיעור כמעט מיליון וחצי ₪, המערער לא ראה לנכון להיעזר בשירותי עורך דין ובחר לייצג את עצמו בערעור. יש להצר על בחירה זו, שכן הערעור ובקשת עיכוב הביצוע אינם סדורים, אינם ערוכים בצורה ראויה ונוחה, ומקשים מאד על הקריאה ועל הבנת טענות המבקש. בלשון המעטה ייאמר, כי דרך התנהלות המבקש אינה משרתת את עניינו באופן מיטבי.

5.ככל שניתן להבין מטענות המערער, בקשתו לעיכוב ביצוע מתייחסת לעיקול שהוטל לטובתו על סכום כסף שבו זכתה המשיבה. המבקש לא ציין את הדברים במפורש בבקשתו או בערעור מטעמו והדברים נלמדים מהחלטת רשם ההוצאה לפועל בלבד. מהחלטת הרשם נלמד כי ביום 14.3.2013 הוטל עיקול לטובת המערער על כספים שנפסקו לטובת המשיבה – החייבת בתביעה שהגישה נגד הבנק הבינלאומי הראשון (תיק 5542-07-08). בעקבות זכייתה של המשיבה בתביעתה מול הבנק תיק ההוצאה לפועל, שנסגר בהעדר פעילות משנת 1993, הוחזר לחיים.

6.לטענת המבקש, ללא עיכוב ביצוע ההחלטה, יש חשש כי בעלי המשיבה ימשכו את יתרת הסכום באופן שהמשיב לא יוכל להיפרע על סכומים נוספים, לו יתקבל ערעורו. ככל שניתן ללמוד מהחלטת כב' רשם ההוצאה לפועל, והדברים אינם נזכרים בבקשת עיכוב הביצוע בצורה מפורטת, לחברה המשיבה אין פעילות מזה שנים רבות ופעילותה היחידה היתה ניהול התביעה נגד הבנק.

טענות המשיבה

7.לטענת המשיבה, המבקש לא עמד בנטל הראייה הן לעניין סיכויי הצלחת ערעורו והן לעניין הנזק שייגרם למערער היה וערעורו יתקבל מבלי שהליכי ההוצאה לפועל עוכבו.

דיון

8.במקרה הנוכחי, מצאתי כי הגם שסיכויי הערעור אינם גבוהים במיוחד, מאזן הנוחות מטה את הכף לכיוונו של המבקש. הסכום שיגיע למבקש אם יתקבל ערעורו, ולו באופן חלקי, הינו משמעותי. כעולה מהחלטת כב' הרשם, לחברה אין פעילות עסקית כלשהי והיא מצויה, ככל הנראה, בסוף דרכה. מתעורר אפוא חשש אמיתי כי יישום ההחלטה יביא להזרמת יתרת הסכום הפסוק (בניכוי הסכום שפסק כב' הרשם) לידי בעלי החברה, דבר אשר עלול להקשות על המבקש לממש את פסק הדין במקרה שערעורו יתקבל. מאזן הנוחות נוטה אפוא לטובת המבקש. אפרט.