רע"צ 48441-11-14 ש' נ' ש'

ערעור על החלטת רשמת ההוצאה לפועל מיום 30.10.14 (המועד המוטבע לצד חתימת הרשמת) בתיק 01-06032-14-3 במסגרתה קיבלה הרשמת הנכבדה את הבקשה בטענת פרעתי שהגיש המשיב באופן חלקי, והורתה על סגירת התיק.

בין הצדדים התנהל הליך של בוררות שבסיומו ניתן ביום 30.10.13 פסק בוררות שאושר על ידי בית המשפט המחוזי (להלן: "פסק הבורר").

פסק הבורר כולל חיובים כספיים שונים על המשיב כלפי הן המערער והן צדדים שלישיים, וכן חיובים אופרטיביים שונים הקשורים לסיום מערכת היחסים שבין הצדדים (יוער במאמר מוסגר שהדיון יתייחס אך ורק לטענות הקשורות בין הצדדים לתיק ההוצאה לפועל לבין עצמם בלבד).

ביום 13.1.14 נפתח תיק ההוצאה לפועל על ידי המערער.

תיק ההוצאה לפועל נפתח לכתחילה בגין החיובים הבאים:

3,150,000 ₪ המהווים מחצית התמורה בגין המניות;

700,000 ₪ על חשבון פיצויי פיטורים;

(להלן: "קרן התיק").

ביום 2.2.14 הגיש המערער בקשה להגדלת קרן החוב בתיק ההוצאה לפועל בסכום נוסף של 1,106,988 ₪ בגין יתרת ימי חופשה; 18,580 ₪ בגין הפרש פיצויי הפיטורין, ו3,150,000 ₪ שהן המחצית השנייה של תמורת המניות.

לאחר הבהרה, תוקנה הבקשה להגדלת קרן בהודעה מיום 16.2.14 והמערער הבהיר שבקשתו להגדלת קרן תתייחס אך ורק לתשלום בגין יתרת ימי החופשה (1,106,988 ₪) וסכום של 2,468,580 ₪ בגין יתרת התמורה בין המניות – היינו סכום כולל של 3,575,568 ₪ (להלן: "סכום ההגדלה").

לגבי סכום ההגדלה לא ניתנה החלטה ונקבע שמאחר וממילא הוגשה בקשה בטענת פרעתי, הרי בשלב זה לא יוגדל סכום החוב, והעניין נותר לדיון במסגרת טענת הפרעתי.

רשמת ההוצאה לפועל הנכבדה קיימה דיון שלאחריו סיכמו הצדדים טענותיהם והוציאה מלפניה את הכרעתה, היא ההחלטה מושא הערעור (להלן: "ההחלטה בטענת פרעתי").