רע"צ 46413-11-17 קבוצת אדם מונס בע"מ נ' חננאל ואח'

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת רשמת ההוצאה לפועל (גב' איה מחאג'נה קרמאן) הנכבדה מיום 7/11/17, בתיק הוצאה לפועל מס' 527964-06-17 (משכון רכב), במסגרתה אושרה בקשת כונס הנכסים לביטול אישור מכר וחילוט הערבות שהופקדה על ידי המבקשת.

1.בהתאם להחלטה מיום 28/6/17 מונה ב"כ הזוכה בתיק ההוצאה לפועל עו"ד אליעד חננאל, ככונס הנכסים (להלן: "המשיב"; "כונס הנכסים") לצורך מכירת רכב מסוג איווקו

מ.ר. 77-104-80 (להלן: "הרכב"). בהחלטה מיום 4/9/17 אישרה הרשמת הנכבדה את מכירת הרכב נשוא הכינוס למבקשת קבוצת אדם מונס בע"מ בסך של 308,000 ₪.

2.ביום 5/11/17 הגיש הכונס בקשתו לביטול אישור מכר וחילוט ערבון. הכונס טען כי מיד לאחר אישור המכר ועד למועד הגשת בקשתו, חרף פניות חוזרות ונשנות אל המבקשת ולנציגיה, לא השלימה המבקשת את העברת מלוא התמורה לרכישת הרכב ומשכך יש לראותה כמי שזנחה הצעתה. לטענת הכונס, המבקשת פעם אחר פעם ביקשה ממנו כי ימתין, בטענה כי בכוונתה לקבל מימון כל פעם מגורם אחר, אלא שיתרת התמורה לא הועברה.

3.בתגובתה, טענה המבקשת כי הצעתה עמדה על סך של 250,000 ש"ח בלבד. לטענתה משהגיש הכונס בקשתו לאישור המכר בסך של 308,000 ₪ בעוד שהיא כאמור מעולם לא התחייבה לכך, חרג הכונס מתפקידו ופעל בחוסר תום לב.

4.במסגרת תשובתו לתגובת המבקשת טען הכונס כי הוא או מי מטעמו התנהלו מול נציגי המבקשת לאורך כל הליך הכינוס וההתמחרות וכי טענות המבקשת חסרות בסיס. הכונס טען כי במסגרת ההתמחרות נוהלו 9 שיחות טלפוניות עם נציג המבקשת בשם אברהים אשר הציע את ההצעה הגבוהה ביותר על סך של 308,000 ₪. עוד טען הכונס כי לאחר אישור המכר הוא דיבר פעמים רבות נוספות עם מר אברהים אשר הבטיח לו להעביר את יתרת התמורה, אלא שזו לא הועברה. כן העביר מר איברהים לכונס את פרטי רואה החשבון של המבקשת, אשר במסגרת התכתבויותיו עם הכונס אשר הוצגו לרשמת ההוצאה לפועל, ציין מספר פעמים כי המבקשת עמלה על השגת המימון לרכישת הרכב.

5.בהחלטתה מיום 7/11/17 של רשמת ההוצאה לפועל, ההחלטה נשוא בקשת רשות הערעור שלפני, התקבלה כאמור, בקשת הכונס לביטול אישור המכר ולחילוט הערבות. נקבע כי ביום 4/9/17 ניתנה החלטה בדבר אישור המכר של הרכב נשוא הכינוס למבקשת, בסכום של 308,000 ₪. הרשמת קבעה כי אין חולק שהמבקשת לא השלימה את התשלום בגין המכר עד למועד ההחלטה וזאת בחלוף כמעט כחודשיים ממועד אישור המכר לטובתה. הרשמת קבעה עוד כי ככל וסברה המבקשת כי נפלה טעות בסכום המכר אשר אושר או טעות באישור המכר, היה עליה להגיש השגתה מיד עם היוודע לה דבר ההחלטה על אישור המכר, אולם היא לא עשתה כן. עוד קבעה הרשמת הנכבדה כי מהאסמכתאות שהציג הכונס לעיונה עולה כי המבקשת פעלה מול הכונס בניסיונות חוזרים להשגת אורכות להשגת המימון הדרוש להשלמת המכר וכי טענתה לפיה הכונס לא עדכן את רשם ההוצאה לפועל כנדרש, אינה נכונה ודי היה אם הייתה מביטה בהחלטה לאישור המכר על מנת להיווכח כי צורפו לבקשה שמאות, העתקי פרסום, הצעות ופרוטוקול התמחרות. הרשמת קבעה כי גרסת המבקשת להשתלשלות האירועים אינה תואמת את האסמכתאות שהציג הכונס אשר לא נסתרו על ידי המבקשת. הרשמת ציינה כי הליך כינוס נכסים בתיק ההוצאה לפועל נועד לצורך מימוש המכר באופן יעיל ומהיר ואין מקום להמתין עד בלי די להשלמת עסקת המכר וכי בעת הגשת ההצעה על המציע להתכונן לכך כי היה ויאושר מכר לטובתו, יהיה באפשרותו לשלם את סכום המכר, בטווח של מספר ימים בודדים. המבקשת לא עשתה כן, לא העלתה טענותיה לפני רשם ההוצאה לפועל בסמוך לידיעתה בדבר אישור המכר ולא הוכיחה גרסתה באמצעות תצהיר או מסמכים תומכים, בעוד שהכונס הוכיח את תקינות ההליך ואת טענותיו לעניין מגעים בין הצדדים במהלך חודש 9/17 לצורך הפקדת ותשלום התמורה.

6.עוד קבעה הרשמת הנכבדה כי משך הזמן בו נאלץ כונס הנכסים להמתין להשלמת העסקה נוכח בקשות חוזרות ונשנות מטעם המבקשת והעדר השלמת העסקה על ידי המבקשת, מובילים בהכרח לגידול בהוצאות הכינוס ולהגדלת חובו של החייב לזוכה. הואיל ועיכוב זה נגרם כתוצאה מהתנהלות המבקשת, דין בקשת הכונס להתקבל שכן העירבון נועד בין היתר להבטיח את השלמת העסקה ו/או את העלויות הנלוות לביטולה במקרים כגון זה במיוחד לאחר שניתן אישור רשם ההוצאה לפועל לתמורה.

7.הרשמת הנכבדה דחתה את בקשת המבקשת לחיוב הכונס בפיצוי מכוח ס' 58(א) לחוק ההוצאה לפועל הואיל ומהשתלשלות האירועים עולה כי דווקא המבקשת היא זו שפעלה בחוסר תום לב.

8.בבקשה אשר לפני טוענת המבקשת כי הצעתה לרכישת הרכב עמדה על סך של 250,000 ₪ בלבד והיא מעולם לא התחייבה לשלם סכום גבוה מזה שהוצע על ידה. לטענתה, אותו רו"ח - גדי חזות אשר לטענת הכונס ניהל עמו מגעים בשמה של המבקשת, מעולם לא שימש כרואה החשבון מטעמה. כן לטענתה אין לה כל קשר למר אברהים, אשר לטענת הכונס פעל בשמה והציע הצעה לרכישת הרכב נשוא הכינוס בסך 308,000 ₪. לטענתה, הכונס לא ציין את פרטיו של אותו מר אברהים ולא הציג אסמכתאות אשר יעידו כי מר אברהים שימש כנציגה. לטענתה, ההתמחרות הטלפונית שביצע הכונס לטענתו עם מר אברהים אינה חוקית שכן החייב לא נכח בהתמחרות.

9.לטענת המבקשת, הרשמת לא נתנה דעתה לשאלה האם מר חזות אכן שימש כרואה החשבון מטעמה של המבקשת והאם הוא מוסמך להציע הצעה גבוהה מזו שהוצעה על ידי מנהל המבקשת מר חמודי, זאת בנסיבות בהן לא צורפה כל אסמכתא אשר תעיד על כך. לטענתה, שגתה הרשמת כאשר קבעה כי היה על המבקשת להגיש השגתה לעניין סכום המכר בסמוך לאחר אישורו. המבקשת טוענת כי לאחר שביום 12/9/17 שלח אליה הכונס מכתב המודיע על זכייתה במכרז וציין כי ההצעה עמדה על סך של 308,000 ₪, נשלח אל הכונס מכתב ביום 16/9/17 בידי המבקשת במסגרתו טענה כי הצעתה עמדה על סך של 250,000 ₪ בלבד וביקשה מממנו לפעול לאישור המכר בגובה סכום הצעתה ולחלופין לפעול להשבת העירבון לידיה באופן מידי.

10.המבקשת טוענת כי ההחלטה על אישור המכר לא הומצאה לה כדין וכל שנשלח היה מכתב התראה בטרם הגשת בקשה לחילוט הערבות. לטענתה, היה על הרשמת לזמן את הצדדים לדיון עובר למתן החלטתה. המבקשת טוענת כי היא מעולם לא חזרה בה מהצעתה על סך של 250,000 ₪ ומשכך לא ניתן היה לחלט את העירבון והיה על הכונס להשיב לה את העירבון בתוך 15 ימים ממועד אישור המכר. לטענתה, הכונס התרשל בתפקידו ולא פעל באופן סביר בנסיבות.

11. בתשובה לבקשת רשות הערעור, טוען הכונס כי הצדק עם החלטת רשמת ההוצאה לפועל. לטענתו, צדקה הרשמת כאשר קבעה כי לא צורף על ידי המבקשת כל תצהיר תמיכה בטענותיה העובדתיות או מסמכים שיש בהם כדי לסתור את המסמכים והאסמכתאות שצורפו לבקשת אישור המכר. לטענת הכונס, טענת המבקשת לפיה רו"ח חזות אינו רואה החשבון מטעמה מהווה הרחבת חזית אסורה. הכונס טוען כי במסגרת הבקשה לחילוט העירבון, נטען כי רו"ח חזות היה אחד מאנשי הקשר של המבקשת ואף צורפו התכתבויות רבות עמו והמערערת בתגובתה לא הכחישה זאת ובחרה באופן מודע שלא להגיב לעניין זה. לפיכך טוען הכונס כי צדקה הרשמת בקביעתה לפיה רו"ח חזות הוא אחד מנציגי המבקשת. כך אף באשר לטענת המבקשת לפיה איברהים אינו נציג מטעמה, אשר מהווה הרחבת חזית אסורה. הכונס טוען כי במסגרת הבקשה לחילוט ערבון, צורפה התכתבות בה נרשם על יד רו"ח חזות כי אברהים משוחח מטעם המבקשת והמבקשת בתגובתה לא הכחישה טענה זו ובחרה במודע שלא להגיב ביחס לטענות ולעובדות נשוא הבקשה.

12.הכונס טוען כי גם כעת ולא בכדי המבקשת אינה אומרת מפורשות כי אברהים לא היה איש קשר מטעמה וכל שטוענת הוא כי שגה כונס הנכסים כאשר התנהל מול אברהים, בעוד מנהל המבקשת מר חמודי הוא המוסמך היחיד לקבל החלטות בשם המבקשת. לטענתו, המבקשת לא צרפה כל מסמך המלמד כי איש הקשר מטעמה הנו מר חמודי כנעני וכי הוא זה ששלח את ההצעה. לטענת הכונס המבקשת הייתה רשאית להגדיר מי הוא איש הקשר מטעמה ולא בכדי התייצבו הן חמודי והן אברהים, יחדיו, במשרדו של הכונס ביום 8/8/17. המבקשת לא הכחישה טענה זו. עוד לטענת הכונס, מאז אותה פגישה, אברהים יצר קשר עם הכונס עשרות פעמים בשם המבקשת, דאג להעברת הכספים בשם המבקשת ואילו מר כנעאני מעולם לא יצר קשר נוסף עם הכונס. לטענת הכונס מר איברהים ורו"ח חזות היו שלוחים של המבקשת בהתאם לחוק השליחות ומעשיהם מחייבים את המבקשת. לטענתו גם אם ניתן להסיק מבקשת המבקשת כי אברהים פעל על דעת עצמו ומבלי לעדכן את חמודי, הרי שאין זו טענה כלפי הכונס כי אם טענה של המבקשת כלפי אברהים ועל המבקשת להלין על עצמה כאשר נתנה לאברהים יד חופשית ואת כספי העירבון מבלי לבדוק את הנעשה על ידו ובלי להגדיר לו את גבולות סמכותו.

13.בתשובתו, דוחה הכונס את טענת המבקשת לפיה מאז העבירה הצעתה בסך 250,000 ש"ח ביום 8/8/17 לא התבצעה כל פניה אליה, עד למכתבו של הכונס מיום 12/9/17 וכי היא מעולם לא העלתה הצעתה מעבר לכך. לעניין זה טוען הכונס, כי גם אם הייתה הצעת המערערת בסך של 250,000 ₪, בפועל היא גם לא העבירה סכום זה ואם אכן לא נוצר עמה כל קשר והיא לא השתתפה כלל במכרז, כי אז מדוע דרשה לקבל את העירבון חזרה. לטענת הכונס, אף טענת המבקשת באשר לאי חוקיות ההתמחרות הטלפונית, מהווה הרחבת חזית אסורה מצדה שכן המבקשת לא העלתה טענה זו לפני רשמת ההוצאה לפועל ובמסגרת תגובתה לבקשה לחילוט העירבון ומשכך גם לא ניתנה כל התייחסות לכך, על ידי הרשמת בהחלטתה. מעבר לכך טוען הכונס כי התמחרות טלפונית היא התמחרות חוקית בהתאם לנהלים מקובלים וסדורים ובאישורו של רשם ההוצאה לפועל ועל כן ניתן אישור המכר כפי שניתן על יד הרשמת.

14.לטענת כונס הנכסים, המכתב מיום 16/9/17 שלטענתה של המבקשת נשלח אליו בדואר רשום ופקס, מעולם לא התקבל אצלו. לעניין זה טוען הכנוס כי אישור דואר רשום מעולם לא צורף ועיון באישור הפקס מעלה כי הפקס נשלח ביום 18/10/17 ולא ניתן ללמוד ממנו מה היה תוכנו של הפקס, שכן אין העתק מהמכתב על גבי אישור הפקס. הכונס טוען כי מספר הפקס אליו נשלח הפקס הנו מספר ישן, בסניף של הכונס שכבר אינו פעיל ועל כן לא בכדי לא הציגה המבקשת אישור טלפוני של הכונס על קבלת הפקס. ממילא טוען הכונס, כי גם לו היה מקבל את המכתב בתאריך 8/10/17 (או בתאריך 16/9/17), אין בכך כדי לשנות את חובתה של המבקשת לשלם את יתרת התמורה או כי העירבון יחולט ואין בכך כדי לפטור אותה מלפנות אל רשם ההוצאה לפועל עם השגותיה מיד עם קבלת מכתב ההתראה, אם אכן הייתה סבורה שיש טעם בכך.