רע"צ 44204-05-16 לוגסי נ' רשות המסים - מס הכנסה כפר סבא ואח'

נגד הראשון, שחייבו במלוא סכום התביעה (כ- 650,000 ₪), וזאת לאחר שלא התייצב לדיונים שנקבעו ואילו כנגד עו"ד ישראל הדר ניתן פסק דין ביום 18.7.14, והוא חויב לשלם סכום כולל של כ- 560,000 ₪.בסופו של דבר, וכפי שהודיע ב"כ המשיבים 2-3 לכב' הרשמת במסגרת הדיון בפניה, מלוא הכספים שנפסקו בפסק הדין האחרון - ובכללם הפיצוי עבור דמי ההסכמה הראשונים - שולמו במלואם על ידי חברת הביטוח של עו"ד ישראל הדר.

11.ביום 7.10.14 פנה ב"כ המשיבים 2-3 לב"כ המשיבה 1 בדרישה שעיקרה להעביר לידיו את הכספים עבור דמי ההסכמה האחרונים לרמ"י - על מנת להשלים את הרישום של הזכויות בנכס ע"ש מרשיו. זאת, נוכח כך שבידי המשיבים הנ"ל היו את הכספים עבור דמי ההסכמה הראשונים, ואילו כונס הנכסים היה אמור לדאוג לתשלום דמי ההסכמה האחרונים.

ההליך בפני כב' הרשמת

12.ב"כ המשיבה 1 הגיש בתיק ההוצל"פ בקשה למימוש כתבי השיפוי שמסר הבנק ולאכיפתם, ולהורות לבנק להשיב לקופת הכינוס כספים שנועדו לתשלום דמי ההסכמה האחרונים.

עמדת ב"כ המשיבה 1 הייתה כי דמי ההסכמה האחרונים הם "הוצאות כינוס", שיש לשלמן טרם חלוקת יתרת הכספים לנושים השונים, ובכללם הבנק. עוד נכתב כי "עו"ד לוי ירד אל המחתרת, ולא ניתן לאתרו או לבצע לו מסירות". המשיבים 2-3 הצטרפו לבקשת המשיבה 1, בעוד שהמבקש והבנק התנגדו לה.

13.כעולה מהחלטת הרשמת ,רמ"י הבהירה שהעברת רישום הזכויות בנכס ע"ש המשיבים 2-3 כפופה להשלמת הפעולות כדלקמן: הסדרת הבנייה ללא היתר בנכס ותשלום דמי שימוש; תשלום דמי הסכמה ראשונים (כ- 400,000 ₪); תשלום דמי הסכמה אחרונים (כ- 500,000 ₪). עוד הוסיפה כי רמ"י לא יכלה לקבל לידיה את התשלום עבור דמי ההסכמה האחרונים טרם הסדרת הבנייה ללא היתר, תשלום דמי השימוש, תשלום דמי ההסכמה הראשונים - והעברת הרישום של הזכויות בנכס ע"ש המבקש ואשתו בהתאם. רק לאחר השלמת הנ"ל, ניתן יהיה לבצע את העברת הרישום כאמור ע"ש המשיבים 2-3.

14.המשיבה 1 ציינה, בבקשתה שהוגשה לרשמת ההוצאה לפועל, שאין היא עותרת להורות לבנק להעביר את הכספים עבור דמי ההסכמה האחרונים לידיה, כי אם להורות לבנק להשיב חלק מהכספים שהועברו אליו מתוך קופת הכינוס. מטרת כתבי השיפוי לשיטתה הייתה להבטיח השבת כספים ויצירת ביטחון ויציבות לצדדים וכי אין כתבי השיפוי מופנים לכונס הנכסים, באופן אישי, אלא מופנים אליו מתוקף תפקידו. לשיטתה, כתבי השיפוי הם "מסמכים מגשרים" בין הבנק המתחייב - מזה, לבין כב' הרשמת - האחראית על הליכי הכינוס.

מנגד, הבנק כפר בעמדת המשיבה 1, וטען שכתבי השיפוי לא חלים בנסיבות תיק ההוצל"פ הנוכחי, במיוחד נוכח התנהלות המשיבה 1 - מזה, והמשיבים 2-3 - מזה. כך הודגש כי בידי כונס הנכסים נמצאו בנאמנות הכספים לתשלום דמי ההסכמה האחרונים, והלה עשה בהם שימוש לצרכים אחרים, לרבות כאלו שייתכן שהניבו למשיבה 1 טובת הנאה. גם למשיבים 2-3 לשיטתו, אחריות למצב שנוצר, עקב השיהוי בהסדרת הבנייה בנכס ותשלום דמי ההסכמה הראשונים.

המבקש התנגד לבקשה גם כן והטעים כי מבחינה מעשית, היעתרות לבקשת המשיבה 1, ומתן הוראות לבנק להשיב סכום של כ- 500,000 ₪ לקופת הכינוס מתוך הכספים שהעביר לבנק כונס נכסים, מובילה לתוצאה אופרטיבית ידועה מראש, שהיא בלתי צודקת בעליל בנסיבות המיוחדות דנן, שהיא העובדה הצפויה שהבנק "יחזור" אל המבקש וידרוש סילוק יתרת חוב שתיווצר עם השבת הכספים הנ"ל לתיק ההוצל"פ, וזאת כאשר הוא עצמו הוציא מכיסו סך של 525,730 ₪ שנועדו להבטיח את תשלום דמי ההסכמה למשיבים 2-3 .

החלטת כב' הרשמת נושא הערעור

15.כב' הרשמת דחתה את עמדת המבקש לה הצטרף הבנק לפיה אין לה סמכות עניינית לדון בבקשת המשיבה 1, ומצאה להיעתר לבקשת האחרונה, והורתה לבנק להשיב לקופת הכינוס את הסך הנדרש לצורך תשלום דמי ההסכמה האחרונים לרמ"י כפי ערכם ליום התשלום בצירוף הצמדה.