רע"צ 4351-08-16 בן משה נ' כהן ואח'

1.לפניי בקשה לסעד זמני ולעיכוב הליכים, לאחר דיון במעמד הצדדים. הבקשה הוגשה במסגרת בקשת רשות ערעור על החלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל בפתח תקווה ד' פסו-ואגו מיום 2.8.16, אשר דחתה את בקשת המבקש לפדיון נכס מקרקעין נשוא תיק ההוצאה לפועל (להלן: "הנכס"), לביטול הסכם מכר ביחס לנכס מחמת הפרת ההסכם על ידי הקונים וכן לסגירת תיק ההוצאה לפועל.

3. הטעם המרכזי לדחיית בקשת המבקש בהחלטת כב' הרשמת, היה כי מדובר בצד ג' שאינו יריב בתיק ואינו בעל דין, וכן כי מדובר בפושט רגל ובית המשפט הדן בפשיטת הרגל לא אישר את הגשת ההליך. כמו כן, הליך המכר אושר והתקדם באופן שאינו מצדיק את ביטולו, והנזק בביטול עולה על התועלת, בייחוד לאור גובה התמורה.

4. בקשת המבקש עלתה תחילה לשופטת התורנית באותו מועד, כב' השופטת מ' בן-ארי. כב' השופטת בן ארי הורתה למבקש (בהחלטתה מיום 2.8.16) לנמק מדוע בקשתו לא תימחק, בין הייתר משום שהוגשה שלא על ידי הנאמן בפשיטת רגל, ומכאן שאין לו לכאורה מעמד. המבקש הגיש הבהרות, אשר נבחנו על ידי השופט התורן הנוסף שדן בתיק, כב' השופט אלדד נבו. בהבהרות לא ניתן מענה לקושי של היעדר אישור של בית משפט של פשיטת הרגל, ובהתאם לכך, בהחלטת כב' השופט נבו מיום 11.8.16, הוא הורה על מחיקת הבקשה על הסף. וכך נפסק בהחלטה:

"לא מצאתי כי יש בהן [בהבהרות המבקש] תשובה לכך שהמבקש, הנמצא בהליכי פש"ר, אינו יכול לפעול בהליך זה אלא באמצעות הנאמן על נכסיו. בניגוד לאמור בהבהרות, אין למבקש רשות של בית משפט של פש"ר לנהל הליכים שלא באמצעות הנאמן. לפיכך, אין מקום להיעתר לבקשה לעיכוב הליכים ולסעדים זמניים ואני מורה על מחיקתה על הסף".

לאחר החלטה זו הגיש המבקש "בקשה לעיון מחדש" ואליה צירף בין הייתר החלטה חדשה של בית המשפט המחוזי הדן בתיק פשיטת הרגל, מיום 11.8.16, המתירה לו להגיש את בקשותיו בעניין הפדיון לתיק ההוצאה לפועל. בהמשך לכך, הורה כב' השופט נבו (בהחלטה מיום 13.8.16) כי לנוכח האישור שניתן בבית המשפט הדן בפשיטת הרגל, ההחלטה בדבר מחיקה על הסף מתבטלת ונקבע דיון במעמד הצדדים.

5. התיק נקבע כאמור לדיון לפניי, כשופט תורן שלישי שדן בתיק, וזאת לאחר הגשת תגובת המשיבים.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את טיעוני הצדדים לפניי, מצאתי כי אין מקום להיעתר לבקשה, וכי בשלב זה יש להחזיר את התיק לכב' רשמת ההוצאה לפועל על מנת שתבחן את טענות המבקש, וזאת לאור האישור הפרטני שניתן למבקש לאחר מועד החלטתה.

5. נקודת המוצא, כפי שציינה כב' רשמת ההוצאה לפועל, וכפי שציינו שני השופטים שדנו בבקשה דנא לפניי הינה, כי לפושט רגל אין מעמד להגיש תובענה עצמאית, בלתי אם קיבל לכך רשות מבית המשפט בתיק בפשיטת הרגל (למעט השגות על החלטות של הנאמן, שצריכות אף הן להיות מוגשות לבית המשפט של פשיטת הרגל - ס' 150 לפקודת פשיטת הרגל). דין זה חזר ונשנה בפסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט העליון, ע"א 3907/14 בנאי נ' איתן ארז נאמן לנכסי אלי רייפמן (נבו, 10.8.16) בפסק דינו של כב' השופט י' עמית (בס' 19 לפסק הדין):

"ככלל, מרגע שניתן צו פשיטת רגל, פושט הרגל מאבד את מעמדו כבעל עניין ומוצא את מקומו מחוץ ל'מגרש המשחקים' של ההליך. הנאמן תופס את מקומו של פושט הרגל לצורך ניהול הנכסים ונכנס לנעליו גם לצורך ניהול הליכים משפטיים (סעיפים 42, 85(2), 107, 125(א)(2) לפקודה). לצד זאת, נתונה לבית המשפט של פשיטת הרגל האפשרות להחזיר את פושט הרגל עצמו ל'מגרש המשחקים' כדי לשמש צד להליך משפטי מסויים (רע"א 7074/09 קאולה נ' ידגר [פורסם בנבו] (25.8.2010) (להלן: עניין ידגר), ועל כך התבסס החלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 15.9.2014".