רע"צ 4120-02-16 אהרון נ' מדינת ישראל ואח'

1.בקשתו של המבקש, הזוכה בתיק הוצל"פ 01-75927-11-5 (תיק משכון) ליתן לו רשות ערעור על החלטתו מיום 12.1.16 של כב' רשם ההוצל"פ מר שרון קרן שהורה על השבת חלק מאגרת ההוצל"פ ששולמה (סך של 33,000 ₪ מסכום האגרה בסך 77,120 ₪).

המבקש עותר להגדלת שיעור ההשבה כך שיעמוד על 75 מסכום האגרה ששולמה בעת פתיחת תיק ההוצל"פ.

2.משיבה 1 טוענת בתגובתה כי יש לדחות את הבר"ע ושלא להתערב בהחלטתו של הרשם שכן ההחזר עליו החליט הרשם הקל עם המבקש והרשם הלך עמו לפנים משורת הדין שכן ספק אם היה בכלל מקום להורות על השבת חלק כלשהו מסכום האגרה, הכל כמפורט בתגובה.

לחלופין טוענת המשיבה בסיפא לתגובה כי יש לחייב את המבקש בתשלום האגרה המלא, כולל הסכום שהוחלט להחזיר לו !!! וזאת מבלי שמצאה משיבה 1 לערער על החלטתו של הרשם.

3.ב"כ משיב 2 הודיע כי ייפוי הכוח שהיה לו פקע עם פטירתו של משיב 2 ולכן אינו יכול להגיב לבר"ע ולמעשה אין לו מעמד בתיק ואכן בעל הדין הנכון הינה משיבה 1.

עובדות המקרה מפורטות בכתבי הטענות ולמעשה אינן שנויות במחלוקת ולכן לא מצאתי צורך לפרטם.

המסגרת הנורמטיבית הינו תקנה 9א לתקנות ההוצל"פ (אגרות, שכר והוצאות) התשכ"ח-1968 המעניקה לרשם ההוצל"פ שיקול דעת להורות על החזרת אגרות ששולמו בטעות או מחמת שומת יתר "או מסיבה אחרת".

ההחזר המבוקש מתבסס על האפשרות של "סיבה אחרת" המצדיקה השבת האגרה, כולה או חלקה, מכוח שיקול דעתו של רשם ההוצל"פ. התקנה איננה קובעת מהי "סיבה אחרת" המצדיקה השבת אגרה ועל רשם ההוצל"פ לבחון את כלל הנסיבות של המקרה שבפניו ולהחליט אם מצדיק השבת האגרה ואת שיעור ההשבה.

4.על המבחנים להשבת אגרה מכוח "סיבה אחרת" עמדתי בפסיקה אותה מביא ב"כ המבקש המלומד בבקשתו ולא אחזור עליהם כאן. יחד עם זאת, מצאתי להדגיש כי שאלת היקף ההליכים שננקטו הינה רק אחד המבחנים והשיקולים במסגרת כלל השיקולים בבקשה להשבת אגרה ומשקלו הסגולי של מבחן זה הינו לשיעור ההחזר דהיינו שאם החליט הרשם כי נסיבות המקרה מצדיקות השבה, אזי יבחן בין היתר את היקף ההליכים שננקטו בתיק כדי לקבוע את שיעור ההחזר.

לא אמירת הרשם כי ההליכים בתיק ההוצל"פ היו אלו שהניעו לראשונה את ההליכים לגביית החוב בסופו של דבר כעבור מספר שנים ניתן לראותה כמכריעה בהחלטתו . טרם פתיחת תיק המישכון בשנת 2011 כבר התנהלו בין הצדדים הליכים משפטיים משנת 2009 ולמרות זאת מצא המבקש לפתוח את תיק ההוצל"פ במקביל להליכים האחרים (כפי שזכאי היה לעשות עפ"י הדין) ואולם משכך בחר לעשות, יכול היה להביא בחשבון כי הליכי המישכון יעוכבו בשל אותם הליכים אחרים ולשכת ההוצל"פ אינה אמורה לשמש כמחסן לתיקים מעוכבים למשך שנים.

5.בנסיבות אלו לעובדה של מיעוט ההליכים אין משקל מכריע וכאשר הכלל הינו כי אגרה יש לשלם בפתיחת הליך והשבת אגרה, או חלקה תעשה בצמצום.

בנוסף, יש לבחון בצמצום השבת אגרה כאשר מדובר באגרה ששולמה בהליך מקביל להליך קיים ואין לשלול את המניעים שנטען כי עמדו מאחורי נקיטת ההליך המקביל.