רע"צ 40189-09-10 סימון ואח' נ' הבנק הבינלאומי הראשון למשכנתאות בע"מ לפני כב' השופטת קרן אניספלד

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת כב' רשם ההוצאה לפועל בחדרה, ש' רומי, שניתנה בתאריך 1.9.2010 (להלן ההחלטה נשוא ההליך) בתיק הוצל"פ (חד') 12-09702-06-1 (להלן תיק ההוצל"פ).

א.ההליך והצדדים לו

1.המבקשים, בני-זוג, מנסים זה שנים לאיין בכל ערכאה אפשרית ובנקיטת כל הליך – בין שהוא אפשרי על-פי דין ובין שאיננו אפשרי – החלטות סופיות וחלוטות זה מכבר שנסבו על מכר נכס מקרקעין שבעבר היו המבקשים בעלי-זכויות בו. ההליך דנן, אף הוא נדבך באותה מסכת ארוכה של הליכים, בה יצאו המבקשים וידם על התחתונה מבלי שאמרו נואש.

2.המשיב הגיש בתיק ההוצל"פ בקשה למימוש משכון בהתייחס לנכס שהיה שלד מוזנח של בית-מגורים באשדוד, ברחוב אדוננו ברוך, הידוע גם כמגרש 208 בחלקה 10(12) בגוש 2023 (להלן הנכס). תיק ההוצל"פ נפתח ביום 1.7.2001. על-פי החלטת כב' הרשם רומי מיום 10.4.2005 נמכר הנכס לה"ה רינה ודונפרד הול (להלן הול) כנגד סך של 167,500 דולר (להלן החלטת המכר מיום 10.4.2005). הנכס נמכר אפוא זה מכבר; חרף ניסיונותיהם הרבים של המבקשים לבטל את המכר מני אז, לא עלה בידם לעשות כן.

3.שתי החלטות שנתן כב' הרשם ניצבות במוקד מאבקם של המבקשים: האחת, החלטת המכר מיום 10.4.2005; השניה, החלטה מיום 10.6.2008, בה נדחתה לאחר הליך הבאת ראיות בקשת המבקשים לחייב את כונס הנכסים מטעם המשיב, עו"ד יונתן סונדרס (להלן הכונס), על-יסוד סעיף 58 לחוק ההוצאה לפועל, ונדחו בתוך כך טענותיהם כי החלטת המכר וכל ההליכים שננקטו בהקשרה – בתרמית יסודם (להלן ההחלטה מיום 10.6.2008).

4.כפי שיובהר בהמשך, אף שמבחינה פורמלית נסבה בקשת רשות הערעור דנן על החלטת כב' הרשם מיום 1.9.2010, לאשורה אין היא אלא ניסיון נוסף לקעקע ולאיין את שתי ההחלטות הללו קרי החלטת המכר מיום 10.4.2005 וההחלטה מיום 10.6.2008. לידתה של ההחלטה נשוא ההליך בפניית המבקשים בבקשה לרשם לבטל את שתי ההחלטות – כל זאת חרף היותן סופיות וחלוטות ולא נתונות עוד לערעור, כפי שיבואר בהרחבה מיד.

על מנהגם של המבקשים להיכשל בהליך השגה ערעורי על החלטה שניתנה בעניינם – ולחפש 'נתיב עוקף' בהגשת בקשה לערכאה הדיונית לביטול אותה החלטה, להידחות, ולהגיש ערעור על החלטת הדחייה, כבר נתן בית-המשפט המחוזי את דעתו באחד הגלגולים הקודמים של פרשה זו, וכך אמר [כב' השופט ש' פרידלנדר, ת"א (מח' ב"ש) 6311-11-09 סימון נ' עו"ד יונתן סונדרס, פסקה 19 (החלטה מיום 29.1.2012)]:

סימון מצאו, כביכול, דרך לעקוף את תורת מעשה-בית-דין: לאחר שמיצו את הליכי העיון-מחדש והערעור על החלטות שלא ישרו בעיניהם - הם מגישים בקשות לביטול ההחלטות הקודמות מחמת תרמית. משבקשות אלה נדחות, הם חוזרים ומגישים בקשות חדשות לביטול ההחלטות הקודמות מחמת תרמית; וחוזר-חלילה. לעתים סימון מגוונים את שיטותיהם: הם מגישים תביעות נזיקין לפיצוי בגין מעשי התרמית, שגרמו לקבלתן של ההחלטות הקודמות.

הליך זה שלפני, וההחלטה שהולידה אותו, אינם יוצאים מגדר מנהגם האמור של המבקשים.