רע"צ 39950-02-14 מג'אדלה נ' בנק הפועלים בע"מ

בקשת רשות ערעור על החלטת כב' רשם ההוצאה לפועל שניתנה לפי סעיף 27 לחוק הערבות, על-פיה נקט המשיב-הנושה בכל הליכי ההוצאה לפועל הסבירים על-מנת להיפרע מהחייב מבלי שעלה בידו לגבות את החוב, ועל כן הותר לו לנקוט הליכים לגביית החוב נגד המבקש-הערב.

א.ההליך והצדדים לו

1.הבנק-המשיב נושה בחייב העיקרי, פואד גנאיים (להלן החייב). המשיב פתח תיק הוצאה לפועל לשם גביית החוב מהחייב – תיק הוצל"פ (חד') 12-0571107-0 (להלן תיק ההוצל"פ). המבקש ערב לחובו של החייב כלפי המשיב.

ביום 19.12.2013 ניתנה החלטת כב' הרשם הלר בתיק ההוצל"פ, בגדרה נענתה בקשתו של המשיב והותר לו לנקוט הליכים נגד המבקש-הערב, אגב קביעה כי "על מנת להיפרע מהחייב נקט הזוכה בכל הליכי ההוצאה לפועל הסבירים בנסיבות העניין אולם לא נפרע מהחוב" (להלן ההחלטה).

2.בקשת רשות הערעור נסבה על ההחלטה; המבקש אינו חולק על עצם ערבותו לחוב החייב, או על כך שהחייב לא עמד בהתחייבויותיו כלפי המשיב, או על כך שהמשיב נקט כלפי החייב בהליכי גבייה במסגרת תיק ההוצל"פ [סע' 2-1 לפרק העובדות בבקשת רשות הערעור]. עיקרה של טענת המבקש בכך שהוא הביא לידיעת המשיב פרטים על-אודות נכסיו ורכושו של החייב, כל זאת ביום 16.12.2007, אלא שהמשיב לא מיצה את ההליכים נגד החייב, לא נקט מאמצים סבירים על-מנת להיפרע ממנו, התרשל בגבייתו מהחייב ובשל רשלנותו איין במו ידיו את עצם יכולתו לגבות את החוב מהחייב – באופן שמצדיק את דחיית בקשתו של המשיב לנקוט הליכים נגד המבקש-הערב. כטענה חלופית ביקש המבקש לקבוע כי תביעת המשיב נגדו הוגשה בשיהוי רב, ועל כן יש לייחס למשיב רשלנות תורמת שביטויה בהפחתת סכום הערבות ובביטול הצמדה וריבית על החוב.

3.בהחלטה מיום 24.4.2014 קבעתי שיש לדון בהליך בדרך של הגשת כתבי-טענות וטיעונים בכתב, מבלי לקיים דיון במעמד הצדדים. לבעלי-הדין ניתנה הזדמנות לבקש קיומו של דיון, אך בקשה על כך לא הוגשה. על-פי ההחלטה, הגיש המשיב תשובה לבקשת לרשות ערעור וכן עיקרי טיעון; המבקש הודיע שהוא מבקש לראות בכתב-הטענות הפותח גם עיקרי טיעון מטעמו.

ב.דיון והכרעה

דין הבקשה לרשות ערעור להידחות. להלן יובאו הטעמים לכך.

1.אין חולק שההחלטה הומצאה למבקש ביום 29.1.2014; המבקש אישר זאת בגוף הבקשה, והמשיב הציג אישור מסירה ותצהיר מוסר שתואמים את הדברים [ר' סע' 7 לפרק העובדות בבקשה ונספח א' לתשובת המשיב]. על-פי תקנה 119(ה) לתקנות ההוצאה לפועל, "בקשת רשות לערער [...] תוגש תוך עשרים ימים מיום מתן ההחלטה או הצו, אם ניתנו בפני הצד המבקש לערער, או מיום שהומצאו לו, אם ניתנו שלא בפניו". המועד האחרון בו היה המבקש רשאי להשיג על ההחלטה בהגשת בקשה לרשות ערעור חל ביום 18.2.2014; הבקשה שלפני הוגשה ביום 19.2.2014. נובע מכך שבמועד פתיחת ההליך הייתה החלטת כב' הרשם החלטה סופית וחלוטה שאינה נתונה עוד להשגה בעלת אופי ערעורי.