רע"צ 35934-07-16 עודי נ' שונים

בקשת רשות ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל (מר עמית גולן) מיום 8.6.16 במסגרת תיק הוצאה לפועל 01-12118-14-1 , וזאת ביחס להתניית הכרזת החייב כמוגבל באמצעים ואיחוד תיקיו בתשלום חד פעמי (להלן: "הבר"ע" ו"ההחלטה" בהתאמה).

לאחר שעיינתי בבר"ע על נספחיה ובהחלטה, נחה דעתי שיש לדחות את הבר"ע, בלא צורך בתגובת המשיבים.

המבקש, שהוא צעיר בן 22, הגיש בחודש דצמבר 2015 בקשה להכריז עליו כחייב מוגבל באמצעים והציע לשלם עבור כלל חובותיו תשלום חודשי של 150 ₪ (להלן: "הבקשה הראשונה").

רשם ההוצאה לפועל ביקש הבהרות ביחס לבקשה הראשונה, ואלה הוגשו רק בחודש יוני 2016. הרשם הנכבד ציין כי נוכח הזמן שחלף מאז ההחלטה בדצמבר 2015 ועד להבהרות, יתייחס להבהרות שהונחו לפניו, כאילו הוגשה בקשה חדשה.

הרשם קבע בהחלטה, כי על המבקש להמציא לעיונו תדפיסי חשבון עו"ש עדכניים, תלושי שכר וכן לשלם דמי רצינות בסכום של 2500 ₪, בנמקו זאת בכך שהמבקש לא פעל בהתאם להחלטה מיום 30.12.15, ועשה כן רק בחלוף מספר חודשים.

הבר"ע שלפני מתייחסת להפקדה החד פעמית ("דמי הרצינות"), אותה קבע הרשם הנכבד.

המבקש מציין שהרשם קבע בהחלטה כי הוא רואה את ההבהרות שהוגשו לאחרונה כבקשה חדשה, ולכן לכאורה אינה קשורה לבקשה הקודמת, ומשכך לשיטתו, לא היה מקום להתנות הדיון בה בתשלום דמי רצינות.

המבקש מציין כי עתר לשלם עבור כלל חובותיו 150 ₪ לחודש, כאשר זו הדרך לשיקום כלכלי שלו ושל בני ביתו ותשלום חובותיו.

עוד נטען על ידי המבקש כי נשלל הנוהג להטיל על חייבים תשלום ראשוני גבוה כתנאי לדיון בבקשתם לצו תשלומים או להכריז עליהם כחייבים מוגבלים באמצעים, ומשכך עתר לביטול ההחלטה, כאשר לטענתו תשלום דמי הרצינות מהווה תנייה גורפת שלא יוכל למלא אחריה.