רע"צ 35144-06-14 בן משה נ' תדיראן גרופ בע"מ ואח'

1.בפני בקשתו של המבקש, החייב בתיק הוצל"פ 01-25128-14-8, ליתן לו רשות ערעור על החלטתו מיום 28.4.14 של כב' רשם ההוצל"פ ג'ובראן שאדי שדחה את בקשתו של המבקש להכריז עליו כחייב מוגבל באמצעים, ויידע אותו בדבר האפשרות לפנות להליכי פש"ר שהם לדעתו הפורום הנכון לדון במצבת חובותיו הגבוהה של המבקש וכן בטענות המשיב, הזוכה בתיק ההוצאה לפועל בדבר העדפת נושים והברחת נכסים.

2.כמו כן עותר המבקש להארכת המועד להגשת הבקשה למתן רשות ערעור ומנמק בקשתו זו בכך שהגיש בפני הרשם בקשות לעיון חוזר ורק משנדחו בקשותיו הגיש את הבר"ע, כפי שהופנה בהחלטתו של הרשם מיום 16.6.14.

משיבות 2-3 הודיעו בתגובתן כי משאירות את ההכרעה בבר"ע לשיקול דעת ביהמ"ש, ואילו משיבה 1 עותרת לדחיית הבקשה להארכת מועד וכן לדחיית הבר"ע לגופא מהנימוקים המפורטים בתגובה.

3.דינה של הבקשה להארכת מועד להדחות ואף דינה של הבקשה למתן רשות ערעור להדחות לגופא.

לא מצאתי טעם מיוחד בבקשה להארכת המועד, מה שמצאתי זה "תרגיל מיוחד" להארכת מועד בדרך של הגשת בקשות חוזרות ונשנות לעיון חוזר ובכך ליצור מועד חדש להגשת ערעור לאחר שהוחמץ המועד הראשון.

בין אם היה המבקש מיוצג בהליכים לפני הרשם או קיבל ייעוץ משפטי, כפי שטוען ב"כ משיבה 1, ובין אם לא היה מיוצג אין זו עילה להארכת מועד.

בבקשותיו לעיון חוזר לא הראה המבקש שינוי נסיבות המצדיק עיון חוזר אלא הצעה להגדלת התשלום החודשי.

4.מהחלטתו של הרשם לא עולה כי הוא סבור שהפורום הנאות הינו בית המשפט לפש"ר, כדי לברר את טענת הזוכה בדבר העדפת נושים והברחת נכסים, ועניין זה נזכר בהחלטה רק לאור טענת הזוכה בנדון.

הרשם סבר כי בנסיבות העניין ראוי למבקש לשקול פניה להליכי פש"ר שכן הצעת התשלום שלו לא תכסה אפילו את הפרשי ההצמדה והריבית של החובות ובמיוחד כאשר מאז הוגשה הבקשה התווספו תיקי הוצל"פ נוספים ואף נתן הרשם דעתו לטענת הזוכה בדבר אופן התנהלותו של המבקש טרם שהגיש את הבקשה.

5.המחוקק העניק לרשם ההוצל"פ את שיקול הדעת האם להכריז על חייב כחייב מוגבל באמצעים, שאלמלא שיקול הדעת הרי שכל בקשה הייתה נענית בחיוב.

רשם ההוצאה לפועל שוקל את כלל הנסיבות של כל מקרה לגופו, ובין יתר השיקולים ראוי ונכון לשקול מדוע לא יפנה החייב להליכי פש"ר, גם אם איננו חייב לעשות זאת.

ככל שאין לחייב הסבר של ממש מדוע לא יפנה להליכי פש"ר, שיש בהם משום פתרון גם לזוכים וגם לחייב ואפשרות לפתוח דף חדש בדרך של קבלת הפטר, אזי יש לראות חייב כזה כמי שפועל בחוסר תום לב, המהווה שיקול בין יתר השיקולים לדחיית בקשתו להכריז עליו כחייב מוגבל באמצעים.