רע"צ 32296-07-14 ברט נ' הימל

לאחר שעיינתי בהחלטה ובבקשת המבקש אני סבורה כי דין הבקשה להידחות.

המבקש עתר במסגרת הליכי פש"ר להכריז עליו כפושט רגל, ביהמ"ש נתן צו כינוס זמני, ומונה מנהל מיוחד. אלא שלאחר זמן, לבקשת המנהל המיוחד נעתר ביהמ"ש המחוזי לבקשה וקבע, כי לאור עמדת המנהל המיוחד לפיה החייב/המבקש אינו משתף פעולה, הוא מורה על ביטול הליך כינוס הנכסים.

לאור החלטה זו, המבקש עתר להכריז עליו כחייב מוגבל באמצעים כב' רשם ההוצאה לפועל דחה את הבקשה, שכן קבע כי אין בהצעת החייב כדי להוביל לסילוק חובותיו, וכי לא התרשם מהצהרת החייב לעניין הלוואות שונות שלכאורה משולמות על ידי החייב מחוץ למערכת ההוצאה לפועל.

אני סבורה כי לא נפל כל פגם בהחלטת כב' רשם ההוצאה לפועל, והיא מאוזנת וסבירה. אימוץ עמדת החייב משמעותה כי בכל פעם שחייב אינו מסוגל לשלם את חובותיו הרי יש להכריזו כחייב מוגבל באמצעים ולא היא. ההכרזה שהינה מגן מפני הליכי הוצאה לפועל ניתנת לאחר בחינת העובדות המפורטות בהצהרות החייב, ולאחר בחינת התנהלותו. ובענייננו החייב לא הרשים את שם ההוצאה לפועל בנכונותו לשלם את חבותיו ואף אני סבורה כי הצהרותיו, כי אשתו היא שמשלמת הלוואות שונות הינה לעג לרש, ועוד אחד מניסיונותיו של החייב להתחמק מהצהרה מלאה ולהתגייס לפירעון חובותיו.

החייב טוען לחובות בסכום של 30 מיליון ₪, בעוד שהמציא אישורים הנוגעים לחובות בהיקף של כ – 1.7 מיליון ₪, בכל מקרה החייב לא הציג מצג מלא של כל האמצעים העומדים לרשותו, לא נתן תמונה מלאה ביחס להכנסותיו ולקבלת הלוואות נוספות ויצירת חובות נוספים, הנפרעים על ידי אשתו.

אני סבורה כי אין מקום להתערבות בהחלטת כב' רשם ההוצאה לפועל.

הבקשה נדחית.

החייב יישא בתשלום הוצאות בסכום של 5,000 ₪ שיתווספו לתיק ההוצאה לפועל.

ניתנה היום, כ"ג אלול תשע"ד, 18 ספטמבר 2014, בהעדר הצדדים.