רע"צ 31494-04-17 סלאח נ' נתשה

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת רשמת ההוצאה לפועל, כב' הרשמת פ' גלעדי-אליהו, מיום 8.4.17, במסגרתה דחתה כב' הרשמת את בקשת המבקש (החייב) לבטל הגבלות שהוטלו עליו.

כפי שיפורט להלן, לא מצאתי כי נפלה טעות בהחלטת כב' הרשמת, כטענת המבקש, ולפיכך אני רואה לנכון לדחות את בקשת רשות הערעור, מבלי לבקש תגובת הצד שכנגד.

הטענות בתמצית

1. המבקש הוא החייב בתיק ההוצאה לפועל שמספרו בכותרת. מדובר בתיק שנפתח לביצוע שטרות, כאשר סכום השטרות עמד, על פי הנטען בבקשה שלפניי, על 800,000 ₪.

המבקש הגיש התנגדות לביצוע שטר, והתנגדותו הועברה לבימ"ש השלום בירושלים. למבקש ניתנה רשות להתגונן, וביום 30.3.16 ניתן פסק דין, על דרך הפשרה, על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט, התשמ"ד-1984. בהתאם לפסק הדין חויב המבקש לשלם למשיב סכום של 170,000 ₪, תוך 30 יום.

2.ביום 5.1.17 נעתרה רשמת ההוצאה לפועל לבקשת המשיב, והורתה על הטלת הגבלות על המבקש.

לטענת המבקש, ההגבלות הוטלו שלא כדין, משום שלאחר שהוגשה התנגדות, וההליך הועבר לביהמ"ש, ולבסוף ניתן פסק דין, יש צורך בהמצאה חוזרת של האזהרה, ולמעשה אף יש צורך בפתיחת תיק חדש בלשכת ההוצאה לפועל, על פי פסק הדין.

עוד טוען המבקש, כי הוא אינו נכנס לאף אחת מקטיגוריות ה"חייב המשתמט" הקבועות בחוק ההוצאה לפועל, וזאת משום שלא נשלחה לו אזהרה חדשה לאחר מתן פסק הדין.

החלטת כב' הרשמת