רע"צ 30754-06-16 ג'בארה נ' בזק חברה לתקשורת בע''מ ואח'

1.לפני בקשת רשות ערעור על החלטות רשמת ההוצאה לפועל הנכבדה (הגב' מירי ברטהולץ) מהתאריכים 29.5.16 ו- 12.6.16 בתיק הוצל"פ 02-99592-14-9. ההחלטה מיום 29.5.16 התקבלה אצל המבקש ביום 31.5.16 ואילו ההחלטה מיום 12.6.16 התקבלה אצל המבקש ביום 14.6.16.

2.ביום 6.2.14 ניתנה החלטת כבוד הרשמת ברלינר (כתוארה דאז) בתיק פרטני מס' 02-4579-12-1 בנומרטור מס' 140707600ט במסגרתה הוכרז המבקש כחייב מוגבל באמצעים ואוחדו תיקיו. ההכרזה הועברה לתיק האיחוד אשר נפתח למבקש, ביום 27.2.14. כאמור בהחלטת כבוד הרשמת ברלינר (כתוארה דאז) הוכרז המבקש כחייב מוגבל באמצעים והוטלו עליו כל ההגבלות שבסעיף 69(ד) לחוק ההוצאה לפועל, בכפוף לתשלום ראשוני בסך 1500 ₪ שישולמו תוך 15 ימים ממועד מתן ההחלטה וכן תשלום חודשי בסך של 1,000 ₪ החל מיום 20.3.14 בכל 20 לחודש שאחריו. בהחלט נקבע כי מיום מסירת האזהרה ועד להגשת בקשת המבקש, לא שילם המבקש כמעט דבר על חשבון חובו, עובדה שניתן לה ביטוי בקביעת התשלום הראשוני המהווה תנאי לפתיחת תיק האיחוד והמבטא תשלום, חלקי ביותר, על חשבון פיגוריו שנצברו בתיק.

3.ביום 29.5.16 הגיש המבקש בקשה להפחתת צו החיוב בתשלומים עקב שינוי מהותי בהכנסותיו. בהחלטתה מיום 29.5.16, ההחלטה הראשונה נשוא הבקשה שלפני, קבעה כבוד הרשמת ברטהולץ כי המבקש אינו משלם מאומה מזה תקופה ממושכת, על דעת עצמו. הרשמת הנכבדה קבעה כי הבקשה תידון לאחר שישולמו 5,000 ₪ ע"ח הפיגורים שצבר המבקש. נקבע כי התשלום יבוצע תוך 30 יום ממועד ההחלטה ובמידה ולא ישולם הסכום האמור, רשאים הזוכים בתיקיו השונים של המבקש, לעתור לפיזור התיק.

4.ביום 31.5.16 הגיש המבקש בקשה לפריסת חוב הפיגורים לתשלומים בני 150 ₪ לחודש. הבקשה נדחתה בהחלטת הרשמת הנכבדה מיום 12.6.16, ההחלטה השנייה נשוא הבקשה שלפני. נקבע כי יש לפעול בהתאם להחלטה קודמת מיום 29.5.16.

5.בבקשה אשר לפני טוען המבקש כי החלטת רשמת ההוצאה לפועל הנכבדה להותיר את צו התשלומים החודשי על סך של 1,000 ₪ בנוסף לתשלום ראשוני ע"ס 5,000 ₪ כתנאי לדיון בבקשתו להפחתת צו התשלומים, אינה עומדת בשום מבחן משפטי, עובדתי או הגיוני. לטענתו הרשמת הנכבדה לא נימקה החלטתה מיום 31.5.16.

6.המבקש טוען כי הוא בן 69 ומתקיים מקצבת זקנה מהמל"ל בסך 2648 ₪. לטענתו, ממועד מתן צו החיוב בתשלומים, על אף שעבד, לא היה ביכולתו לעמוד בצו. לטענתו, כיום הוא אינו עובד ועובדה זו מהווה שינוי נסיבות מובהק המצדיק את קבלת הבקשה. לטענתו, הרשמת הנכבדה התעלמה מפרטים או הוצאות של המבקש, זאת לטענתו, ללא כל הצדקה. לטענתו אין ביכולתו לעמוד בצו החיוב בתשלומים שנקבע לו ויש להפחית את צו התשלומים לסך חודשי של 150 ₪ בלבד. מכאן בקשתו זו של המבקש.

דיון:

7.לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, אני דוחה אותה אף בלא צורך בתשובת המשיבים.

8.באשר לגובה צווי החיוב בתשלומים, נקבע לא אחת כי התערבותה של ערכאת הערעור בקביעת גובהו של צו החיוב בתשלומים, תהא מצומצמת ותעשה במשורה, זאת נוכח העובדה כי רשם הוצאה לפועל הוא האחראי על בחינת יכולת הפירעון של החייב בהתאם לנסיבותיו והמופקד על עריכת חקירת היכולת בעניינו. ראה בעניין זה בר"ע 1071/03 דרור גולן נ. בנק לאומי לישראל בע"מ (ניתנה ביום 2/2/03), רע"א 7195/09 ציון קרטה נ. פרקליטות מחוז חיפה ואח' דינים עליון 2009(118) 1423) וכן האמור ברע"צ 35723-04-12 לוסב נ. שטרוך (ניתן ביום 30/4/12).

9.מעיון בהחלטות נשוא בקשת הערעור שלפני עולה כי ההחלטות סבירות ואין כל מקום להתערב בהן. בנסיבות בהן המבקש על דעת עצמו אינו משלם לתיק האיחוד מאומה מזה תקופה ממושכת, קביעת הרשמת הנכבדה כי עליו לשלם סך של 5,000 ₪ ע"ח פיגורים שצבר, כתנאי לדיון בבקשתו להפחתת צו התשלומים, הנה סבירה וניתנה בטעם. לו היה המבקש משלם ולו את הסכום אשר נקבע לו לפנים משורת הדין, כי אז היה נוצר שינוי הנסיבות הנדרש על מנת לשוב ולדון בבקשתו למתן צו חיוב בתשלומים, אשר כבר נדונה כאמור והוכרעה. זאת, בהתאם לדרישת חוק ההוצאה לפועל , התשכ"ז 1967.

10.בהתנהלות זו של המבקש, כאשר הוא על דעת עצמו אינו עומד בצו התשלומים שנקבע לו, יש בכדי להעיד על רצינות כוונותיו לפרוע חובותיו אף בעתיד. לפיכך בהתחשב בגובה החוב בתיק ההוצאה לפועל והתנהלות המבקש, התנאי שהעמידה הרשמת הנכבדה לצורך דיון בבקשתו להפחתת צו התשלומים, הנו סביר ואין מקום להתערב בו.

11.למעלה מן הנדרש, יודגש כי טענת המבקש בבקשתו שלפני באשר לשינוי נסיבות מהותי המצדיק את קבלת הבקשה, נטענה באופן כללי וללא אסמכתאות נדרשות וממילא אין בה כשלעצמה בכדי להצדיק את קבלת הבקשה.

12.נוכח האמור לעיל, אני מוצאת כי החלטות הרשמת הנכבדה מצויה במתחם הסבירות, ואין כל מקום להתערב בהן.

סוף דבר,