רע"צ 26356-08-14 איפרגן ואח' נ' בנק לאומי לישראל בע"מ

בפניי בקשה לרשות ערעור על החלטת כבוד רשם ההוצאה לפועל מר שרון קרן מיום 31.7.14, על פיה קיבל את בקשת הזוכה, בנק לאומי לישראל, (להלן: "הבנק"), ודחה את בקשת המבקשים, וקבע כי הבנק זכאי להמשיך בהליכים למימוש דירתם של המבקשים במסגרת תיק ההוצאה לפועל.

אין חולק, כי ביום 2.5.13 הוגשה התנגדות המבקשים להליכי המימוש, וכבוד הרשמת דחתה את התנגדותם.

על החלטה זו הוגש רע"צ לביהמ"ש השלום שנדחה. והוגש בר"ע לביהמ"ש המחוזי. ביהמ"ש המחוזי קבע כי הנושא יוחזר לכבוד רשם ההוצאה לפועל לבחינה מחודשת של טענות המבקשים, וכך נעשה.

המבקשים הגישו עמדתם, והמשיב את תגובתו וכבוד הרשם קרן קבע בהחלטה מנומקת, כי הוא דוחה את עמדת המבקשים, ומכאן הרע"צ שבפניי.

טענות המבקשים:

המבקשים טוענים, כי נקלעו לקשיים כספיים והם משלמים את חובותיהם בתיק איחוד, כי הדירה נשוא הדיון הינה הדירה היחידה.

המבקשים טוענים עוד, כי אין כל חוב פיגורים לבנק ולכן יש פגם מהותי בהגשת הבקשה למימוש משכון, בהעדר כל חוב, שכן הם משלמים את תשלומי המשכנתא כסדרה.

המבקשים טוענים, כי הנושה המרכזי העומד מאחורי ניהול ההליך למימוש המשכון, הינו עיריית תל אביב, כאשר החוב נשוא תיק ההוצאה לפועל נגוע בפגמים מהותיים, והעירייה מנצלת את כוחה ומעמדה על מנת לדחוף את הבנק להגיש את הבקשה למימוש משכון, כאשר מטרתה היחידה הינה ניצול הוויתור על זכות המבקשים מדיור מוגן במפורט במשכנתא.

המבקשים טוענים, כי החוב לעירייה היה חוב בסכום של 50,000 ₪ והעירייה הכפילה ושילשה אותו, וקיימים כפילויות בחיובי העירייה, ולכן החוב המפורט בתיק ההוצאה לפועל אינו משקף נאמנה את גובה החוב לעירייה.