רע"צ 26233-07-14 תל-אור ניהול ונכסים בע"מ נ' משחקי כדורת חיפה בע"מ ואח'

בפני בקשת רשות ערעור על החלטות כבוד רשמת ההוצאה לפועל (הגב' מיכל לוי ברלינר) מיום 1/6/14 ומיום 7/6/14 בתיק הוצל"פ 02-48870-08-1 בהן הורתה הרשמת הנכבדה למבקשת – היא הזוכה בתיק ההוצאה לפועל, להגיש תצהירים מטעמה באשר למועד פינוי הנכס נשוא תיק ההוצאה לפועל בטרם יוגשו תצהירי המשיבים בבקשה זו- הם החייבים בתיק ההוצאה לפועל.

בפסק דינה של כבוד השופטת באום מיום 22/5/14, הורה בית המשפט לרשמת הנכבדה (סעיף 13 לפסק הדין) לקבוע, לצורך עריכת חישוב סכום החוב את מועד פינוי הנכס נשוא תיק ההוצאה לפועל. המבקשת טוענת כי לא היה מקום להורות לה על הגשת תצהירים מטעמה בנקודה זו בטרם יוגשו תצהירי המשיבים – החייבים בתיק ההוצאה לפועל.

לטענת המבקשת, על אף שהוגשה טענת "פרעתי" בידי המשיבה ובה הנטל הוא לעולם על החייב בתיק ההוצאה לפועל להוכיח טענותיו, הטילה הרשמת הנכבדה את נטל הראיה וההוכחה על הזוכה – המבקשת והדבר נוגד את הדין במדינת ישראל ואת פסק הדין אשר ניתן בידי כבוד השופטת באום. לטענת המבקשת גם מתן אפשרות למבקשת להגשת "תצהיר תשובה" אינו יכול לרפא את הפגם הנטען. עוד טוענת המבקשת כי יש להחליף את המותב הדן בבקשה, היות וכל החלטות הרשמת עד כה הינן החלטות לרעת המבקשת – הזוכה, דבר המוביל למסקנה כי קיימת לרשמת נטיה ברורה לטובת המשיבים , תהא עמדתם אשר תהא.

לטענת המשיבים, מדובר בבקשת רשות ערעור שלישית במספר המוגשת בידי המבקשת, בעניינם של הצדדים. לטענת המשיבים, הוגשה בקשת רשות הערעור על החלטת הרשמת הנכבדה מיום 1/6/14 באיחור ואין לאפשר למבקשת הארכת מועד מלאכותית להגשת בקשת רשות ערעור באמצעות הגשת בקשה "לשינוי החלטה". עוד טוענים המשיבים כי במסגרת טענת ה"פרעתי" אשר הגישו, הוצגו מסמכים המעידים כי מועד הפינוי נשוא המחלוקת אירע ביום 30/9/13. לטענת המשיבים משהוצגו ראיות מטעמה לעניין מועד הפינוי, הרי שעל הזוכה הטוענת למועד פינוי שונה מוטל הנטל להביא ראיות התומכות בטענותיה שלה. לפיכך טוענים המשיבים כי בדין הורתה הרשמת הנכבדה על הגשת תצהירים בעניין זה בידי המבקשת תחילה ואך לאחר מכן בידי המשיבים. עוד טוענים המשיבים כי אין מקום להגשת בקשה להחלפת המותב הדן בתיק ההוצאה לפועל בפני ערכאת הערעור כי אם הדרך הנכונה לעשות כן הייתה בהגשת בקשת פסילה, שלא הוגשה כלל בידי המבקשת. משכך טוענים המשיבים כי יש לדחות בקשותיה של המבקשת.

דיון :

תחילה למועד הגשת בקשת רשות הערעור. תקנה 119 (ה) לתקנות ההוצאה לפועל קובעת כי בקשת רשות ערעור תוגש תוך 20 ימים מיום מתן ההחלטה, אם ניתנה בפני הצד המבקש לערער, או מיום שהומצאה לו אם ניתנה ההחלטה שלא בפניו.

בעניינו, ההחלטה עליה מבקשת המבקשת לערער, למעשה, הינה ההחלטה מיום 1/6/14 המורה על סדר הגשת התצהירים לעניין מועד הפינוי, בהתאם להוראות פסק הדין מיום 22/5/14. על החלטה זו הגישה המבקשת בקשה לשינוי החלטה ביום 12/6/14, כלומר לכל הפחות הגיעה החלטת הרשמת הנכבדה מיום 1/6/14 לידי המבקשת באותו המועד והיה עליה להגיש בקשת רשות הערעור על החלטה זו במועדים הקבועים בדין ולא להגיש בקשה נוספת במטרה להאריך מלאכותית את המועדים לערעור ולהגיש בקשת רשות ערעור על ההחלטה מיום 6/7/14.

"הכלל הוא שאם לא עמד החייב במועד הקבוע בתקנות להגשת בקשת רשות ערעור, אין לאפשר לו לעקוף את הסדרי הדין ולהביא להארכת המועד להגשת בקשת רשות הערעור באופן מלאכותי ובאמצעות הגשת בקשה נוספת באותו העניין לרשם (הש' ס' ג'ובראן רע"א 3435/08 זמיר מועלם נ' ישראפלורס בע"מ, דינים עליון צ 628)."

ראה: כבוד השופט דוד בר אופיר, הוצאה לפועל הליכים והלכות - חלק ראשון, מהדורה שביעית 2011, ע"מ 110.