רע"צ 23612-11-15 שי נ' שמעון ואח' עש"א 35425-10-15

1.המבקש, צד ג, עותר למתן רשות ערעור על החלטתו מיום 21.6.15 של כב' רשם ההוצאה לפועל שניתנה בתיק הוצל"פ 01-51409-12-7 ולפיה נדחתה בקשתו של המבקש לפטור אותו מהעברת תשלומי שכירות למשיב 2, כונס הנכסים.

המבקש איננו מיוצג ומשום מה נפתחו שני תיקים שמספריהם לעיל לבירור בקשתו למתן רשות ערעור המתייחסת לאותה החלטה של רשם ההוצל"פ.

2.המבקש אף עותר למתן אורכה להגשת הבר"ע וטוען כי איננו בקי בסדרי הדין ובשוגג חלף המועד להגשת הערעור בשל פגרת הקיץ ותקופת החגים התקשה המבקש לברר את זכויותיו ויש ליתן לו את יומו בבית המשפט.

כונס הנכסים, משיב 2, מסר תגובה לבר"ע ולבקשה להארכת מועד מטעמו ומטעמו של הזוכה, המשיב 1.

משיב 3, החייב, לא הגיש תגובה כלשהי ואולם לבר"ע צורף תצהיר לפיו הינו תומך בטענותיו של המבקש ומאשר כי עובר לחתימת הסכם השכירות ואף לאחר מכן לא הביא לידיעתו של המבקש כי החנות המושכרת מצויה בכינוס נכסים המנוהל ע"י משיב 2 וכי הוא ושותפו מנועים מלהשכיר את החנות למבקש בשל הליכי הכינוס.

3.בתאריך 16.7.14 שכר המבקש מהחייב ומשותפו חנות לתקופה של שנה מיום 1.8.14 ועד 31.7.15 עם אופציה לשנה נוספת והמבקש שילם את דמי השכירות לחייב מראש עבור כל תקופת השכירות, כפי שנקבע בהסכם השכירות.

המבקש עתר לביטול ההחלטה מיום 21.6.15 וכן לביטול שתי ההחלטות הקודמות הקשורות לעניין השכירות מיום 3.6.15 ומיום 5.5.15.

המבקש טוען כי חתם על הסכם השכירות בתום לב מבלי שהובא לידיעתו כי החנות מצויה בהליך של כינוס נכסים וכי החייב מנוע מלהשכיר את החנות.

החייב הסתיר בזדון מהמבקש את היות החנות בהליך של כינוס וגבה את דמי השכירות ומסר למבקש את מפתח החנות. המבקש השקיע ברכישת ציוד להפעלת מסעדה בחנות וטוען כי המציא לכונס הנכסים כל שביקש וכי את ההמחאות המעותדות שמסר לחייב לא יכול היה לבטל שכן הוסבו לצדדי ג.

המבקש מתרעם על כי עפ"י החלטת הרשם עליו לשלם את דמי השכירות פעם נוספת לכונס הנכסים, לאחר שכבר שילם לחייב.

כן מתרעם המבקש על כי לא נערך דיון מקיף ומעמיק בטענותיו טרם שנדחו טענותיו, וכן שהתעלם הרשם מהתנהגותו של החייב הגובלת במרמה ובהונאה.

4.בתגובתו טוען הכונס כי מונה ביום 20.1.13 ומבדיקה בנכס גילה כי המבקש מפעיל בית קפה ומסעדה ללא ידיעתו וללא הסכמתו וכנראה בשיתוף פעולה עם החייב כדי לעקוף את הליכי הכינוס. לטענתו לא זכה לשיתוף פעולה עם המבקש ואף אולץ לעזוב את החנות מחשש לאלימות. בנסיבות אלו פנה לרשם למתן הוראות וניתנו החלטות עליהן מערער המבקש.

באשר לבקשה להארכת מועד, נטען כי אין עילה להעתר לבקשה וכבר ביום 12.5.15 קיבל אביו של המבקש את העתק ההחלטה מיום 5.5.15 (נספח ב לתגובה).