רע"צ 22781-03-15 רוה נ' לפידות ואח'

1.בפניי בקשתה של הזוכה בתיק הוצל"פ 01-13153-53-0 ליתן לה רשות ערעור על החלטתו מיום 29.12.14 של כב' רשם ההוצל"פ מר אוהד אשר, אשר קיבל את הבקשה בטענת "פרעתי" שהגישה המשיבה, החייבת והורה על סגירת התיק וחיובה של המבקשת בהוצאות הבקשה בסך של 2,800 ₪.

המבקשת איננה מיוצגת (וזו זכותה) ואולם על החלטה בטענת "פרעתי" אין לבקש רשות ערעור כיוון שהערעור הינו בזכות.

תוצאה נוספת מהיותה של המבקשת לא מיוצגת הינה הגשת כתבי טענות מסורבלים, מורכבים ובלתי מובנים תוך שרבוב עניינים שאינם רלבנטיים והבאת מובאות ממקורות שונים שלא לעניין.

2.לבקשתה צרפה המבקשת החלטות שונות של רשם ההוצל"פ עד כי נאלצתי לבקשה לציין במפורש על איזה מההחלטות מבקשת לערער.

בהודעה שמסרה ציינה המבקשת כי בקשתה מתייחסת להחלטת הרשם מיום 29.12.14 וכן על החלטתו מיום 28.1.15 והחלטה משלימה מיום 4.2.15, שתיהן בהתייחס לבקשה 4 ונדחתה בקשתה של המבקשת להורות על הפחתה נוספת מחובה למשיבה בתיק הוצל"פ 01-42510-14-6.

המבקשת סברה שיש להוסיף לתחשיב את אגרת ההוצל"פ ששילמה בגין פתיחת התיק ואולם כבר בהחלטה מיום 29.12.14 נקבע שלא היה מקום לפתוח את התיק וכן משום שבקיזוז נלקח מלוא החוב בתיק הראשון שפתחה המבקשת, כולל האגרה, הגם שלא היה צורך לפתוח תיק זה.

עוד מציין הרשם הנכבד כי החלטה קודמת שלו מיום 12.8.14 אליה מכוונת המבקשת הייתה הצעת פשרה בלבד לסיום המחלוקת ומשלא נתקבלה והתקיים דיון הרי שההחלטה מיום 29.12.14 היא הקובעת והמחייבת.

3.זכות הגישה לערכאות הינה זכות יסוד, כפי שמציינת המבקשת בבקשתה ואולם זכות זו יש למצות עפ"י המועדים הקבועים בחוק שאם לא כן החמיץ בעל הדין את זכותו.

הערעור לגבי שתי ההחלטות הוגש ביום 10.3.15 באיחור ובניגוד למועד הקבוע בתקנות ההוצאה לפועל מבלי שהוגשה בקשה להארכת מועד ומבלי שקיימת עילה להאריך המועד.

העובדה או יותר נכון הטענה של המבקשת כי אין לה מקום מגורים קבוע או כי משנה כתובתה איננה טענה המצדיקה הארכת מועד שכן היה על המבקשת לעדכן את כתובתה בלשכת ההוצאה לפועל או לחילופין לעקוב באופן שוטף אחר החלטות הניתנות ובמיוחד לאחר דיון פרונטלי בטענת "פרעתי".

משלא הוגש הערעור במועד ומשלא נתבקשה וממילא לא ניתנה הארכת מועד, דינו של הערעור להידחות על הסף.

4.למרות האמור, עיינתי בחומר שהגישה המבקשת וגם לגופו של עניין, דינו של הערעור להידחות.

כפי שציינתי לעיל, הבקשה באופן שנערכה מקשה על הבנת הטענות שכן המבקשת מציינת סכומים שונים ונתונים שונים אך לא ברור במה טעה הרשם בהחלטתו, לשיטתה, פרט לכך שדחה את גרסתה ופרשנותה.

לא נחה דעתה של המבקשת והגישה בקשה למתן רשות ערעור ולאחר מכן הודעה מורכבת בעקבות החלטתי שכל מה שנתבקש כי תודיע המבקשת על איזה החלטה היא משיגה ולא כדי שתשחזר את טענותיה.