רע"צ 22683-03-15 אידיאל זיאוס בע"מ נ' א.י. פרידמן ובנו קבלנים ירושלים בע"מ ואח'

ערעור בזכות על החלטת רשם ההוצאה לפועל, כב' הרשם המחוזי א' אוחיון, מיום 29.1.15, אשר על פיה התקבלה בקשת המשיבים בטענת "פרעתי".

רקע כללי

1. המערערת היא חברה קבלנית, אשר ביצעה עבודות קבלנות עבור המשיבה מס' 1 (להלן: "המשיבה"). תמורת העבודות שולמה למערערת בשיקים.

תיק ההוצאה לפועל נפתח נגד המשיבים בגין שישה שיקים חוזרים משוכים על בנק הפועלים, מחשבונה של המשיבה, ובערבותו האישית של המשיב מס' 2 (להלן: "יעקובוביץ"). סכומם הכולל של השיקים 109,500 ₪, ומועדי פירעונם במהלך חודש אוקטובר 2013.

על פי טענת המשיבה, היזם אשר עבורו ביצעה את הפרוייקט לא עמד בתשלומיו כלפיה, דבר שגרם לכך שהיא לא הצליחה לשלם לקבלנים ולספקים שונים, ושיקים שמסרה חוללו בבנק.

2.תיק ההוצאה לפועל נפתח ביום 13.2.14.

בחודש יוני 2014 הגישה המשיבה בקשה להסרת עיקול כל שהוא, ובבקשתה טענה, כי ביום 24.4.14 הגיעה להסדר עם הזוכה-המערערת, ושילמה את כל חובותיה. לבקשה זו צורף "הסכם פשרה ויתור וסילוק", אשר סומן על ידי כב' הרשם כמסמך מב/2, וכך הוא יכונה גם כאן.

ההסכם מב/2 נחתם לכאורה על ידי המערערת ועל ידי המשיבה, וחתימות אלו אושרו על ידי הרב שמואל הבלין, עו"ד.

על פי האמור בהסכם מב/2, במעמד החתימה על ההסכם שילם החייב (המשיבה) לנושה (המערערת) את כל הסכומים שהוא חייב, והחתימה על ההסכם מהווה קבלה לסכומים, וויתור על כל דרישה או תביעה שיש לנושה כלפי החייב. יצוין, כי הסכומים ששולמו לא פורטו בהסכם.