רע"צ 20064-04-17 פינק נ' מימון ישיר בע"מ 520020421

בפניי ערעור שהוגש בהתאם לסעיף 96(ב) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984 על החלטת כב' הרשמת אפרת אזולאי-חנוביץ מיום 12.4.2017 (להלן: "ההחלטה").

ההחלטה ניתנה בבקשה שהגישה המבקשת לביטול צו עיכוב יציאה מהארץ שניתן ביום 14.3.2017 על-ידי כב' הרשם שי גור, בפניו מתנהל תיקה של המבקשת (תיק הוצל"פ 504426-01-17, להלן: "תיק ההוצל"פ").

בתצהיר התומך בבקשה לביטול צו עיכוב היציאה מהארץ טענה המבקשת כי "בימים אלה" סיימה את חופשתה בארץ וביקשה לשוב לעבודתה כמאבטחת בקונסוליה הישראלית בבוסטון, או אז נודע לה כי קיים צו עיכוב יציאה מהארץ התלוי ועומד נגדה (סעיף 5 לתצהיר). עוד טענה המבקשת כי השארת צו עיכוב היציאה מהארץ על כנו עשוי לגרום לקיפוח מקור פרנסתה ואיון יכולתה להשיב את חובה. המבקשת טענה כי צו עיכוב היציאה מהארץ ניתן בלא שנמסרה לה אזהרה ובלא שידעה אודות התיק והבקשה. עוד טענה המבקשת כי זכות היציאה מן הארץ הנה זכות יסוד הנהנית ממעמד חוקתי.

בהחלטתה מיום 12.4.2017 ציינה כב' הרשמת כי אינה יושבת כערכאת ערעור על החלטת כב' הרשם שי גור. יחד עם זאת קבעה כב' הרשמת כי ככל שתעמוד המבקשת בתנאים המפורטים בהחלטתה, ביניהם הצגת שני ערבים טובים שיחתמו על כתב ערבות לכיסוי חובה של המבקשת בפני פקיד המדור, יבוטל צו עיכוב היציאה מהארץ.

בערעור שהגישה שבה המערערת וטוענת כי עליה להתייצב בעבודתה בבוסטון ביום 13.4.2017, ולפיכך עליה לעלות היום לטיסה.

לגופה של החלטה טוענת המערערת כי צו עיכוב היציאה שניתן נגדה מבוסס על תצהיר סתמי ולקוני עליו חתמה ב"כ הזוכה ולא הזוכה עצמו, כי התצהיר אינו כולל כל מידע למעט קיומו של החוב וכי לא הומצאה לה אזהרה כדין. עוד טוענת המערערת כי קיומו של חוב אינו מהווה עילה למתן צו עיכוב יציאה מהארץ.

לטענת המערערת, אין זה מדתי להתנות את יציאתה מהארץ בערבות שתינתן על-ידי שני ערבים, באשר אמה במצב כלכלי קשה וחבריה לעבודה מצויים בחו"ל.

עוד טוענת המבקשת כי בשים לב לכך שגובה החוב אינו גבוה (37,000 ₪) ולכך שפרנסתה תלויה ביציאתה מהארץ, מאזן הנוחות נוטה לטובתה.

דיון והכרעה

ראשית יובהר כי הערעור המונח בפניי הנו ערעור על החלטת כב' הרשמת אפרת אזולאי חנוביץ מיום 12.4.2017. אין זה ערעור על החלטת כב' הרשם שי גור מיום 14.3.2017, אשר לא צורפה לבקשה ולא ניתנת לעיון בנט המשפט. משכך, טענות המבקשת כנגד החלטתו של כב' הרשם שי גור מיום 14.3.2017 דחייה על הסף.

שנית, המבקשת אינה נוקטת גילוי מלא ביחס לעובדות רלבנטיות. המבקשת אינה מפרטת מתי נודע לה כי נפתח כנגדה תיק הוצאה לפועל, ממתי החוב, מהם המאמצים שעשתה להשיבו, מתי נודע לה על החלטת כב' הרשם שי גור מיום 14.3.2017, כמו כן אינה מפרטת לכמה זמן בכוונתה לצאת לחו"ל, האם ידוע לה מתי תשוב לארץ וכו'. אשר על כן, דין טענות המערערת כנגד החלטת כב' הרשם מיום 14.3.2017 דחייה גם מטעם זה.

שלישית ולגופו של ערעור, כתב הערעור אינו מגלה עילה לפגם בהחלטת כב' הרשמת אפרת אזולאי חנוביץ. שתי טענות למערערת ביחס להחלטה זו: האחת, כי אמה במצב כלכלי קשה וחבריה לעבודה נמצאים בחו"ל, ולפיכך יקשה עליה להמציא ערים כנגדש; השנייה, כי בנסיבות העניין נוטה מאזן הנוחות לטובתה.

דין שתי הטענות דחייה.

טענת המערערת כי אמה במצב כלכלי קשה וחבריה לעבודה בחו"ל ולפיכך נבצר ממנה להציג שני ערבים נטענת בעלמא, ללא כל תימוכין. הטענה אף אינה נתמכת בתצהיר. יתר על כן, המערערת אינה מסבירה מדוע אינה יכולה לפנות לחברים (שאינם חברים לעבודה) או קרובי משפחה אחרים.

משכך, דין הטענה דחייה.

סעיף 14 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 קובע כדלקמן: