רע"צ 19222-08-14 לוי נ' בנק לאומי לישראל בעמ

בפניי בקשת רשות ערעור על החלטת כב' הרשם שלא ליתן דיור חלוף למבקש.

לאחר שעיינתי בבקשה אני סבורה כי אין צורך בתגובה ודין הבקשה להידחות .

המבקש טוען, כי במועד שבו חתם על שטרי המשכנתא לא נכללה תניה של ויתור על דיור חלוף הפוטרת את הבנק מדיור חלוף. עוד נטען כי גם אם הייתה כלולה תניה כזו הרי היא לא הובהרה לו ויש לשמוע ראיות בעניין.

המבקש טוען כי חובותיו רבים למעלה מחמישה מיליון ₪, וכי הדירה נשוא הדיון מושכרת ושכר הדירה משמש לטובת שכירת של דירה אחרת בצפון הארץ למגוריו.

עיון בהחלטת הרשם תגלה כי כב' הרשם התייחס באופן ענייני ופרטני לטענת המבקש/החייב, והבהיר כי החייב :

"לא הוכיח כי ללא תשלום דמי השכירות אין ביכולתו לממן מקום מגורים חילופי סביר, ובתוך כך לא הוכיח חוסר יכולת כלכלית לדאוג לו ולבני משפחתו, לא הוגשו ומסמכים להוכחת מצבו הכלכלי, לא צירף ראיות המוכיחות איזו דירה הוא שוכר ואיזו דירה עשויה לשמש מקום מגורים סביר לו ולמשפחתו."

כלומר, כב' הרשם נתן דעתו לטיעוני ב"כ החייב המלומד הנוגעים למישור המשפטי, וקבע כי מבחינה עובדתית החייב לא המציא את הדרוש כדי שניתן יהיה לקבל את בקשתו לדיור חלופי ומשכך דין בקשתו להידחות.

כידוע מבקש רשאי להגיש ראיות גם בשלב הבקשה לרשות ערעור, אלא שעיון במצורף לבקשה יגלה, כי המבקש לא טרח להמציא כל ראייה בדבר מצבו הכלכלי, המסמכים שהומצאו הומצאו כשהם חסרים. הומצא הסכם השכירות במסגרתו שוכר המבקש את הדירה המשמשת לו כמגורים, כאשר העמוד הרלוונטי הנוגע לתמורת השכירות הושמט, ואם יסבור הקורא כי עסקינן בהשמטה מקרית, אין הדבר כך משום שגם הסכם השכירות שבו משכיר המבקש את הדירה לא הומצא, ואין את הפרטים הכספיים אלא רק הסכם להארכת שכירות.

בנסיבות אלה, כאשר המבקש נמנע מלהמציא את הדרוש לכב' הרשם וגם בבקשתו מגלה טפח ומכסה טפחיים, דינה של הבקשה להידחות.