רע"צ 16394-12-15 אינווסטנט בע"מ נ' דבורז'אק

בפניי בקשתה של המבקשת, הזוכה בתיק הוצל"פ 500521-03-15, ליתן לה רשות ערעור על החלטתו מיום 18.11.15 של כב' רשם ההוצל"פ מר אוהד אשר, אשר דחה את בקשתה להטיל הגבלות על המשיבה, החייבת בתיק ההוצאה לפועל.

בהחלטתו קבע הרשם, כי יש לנקוט מדרג בפעולות לגביית חוב מחייב, כך שתינקטנה פעולות מן הקל אל הקשה, וטרם הטלת הגבלות יש לנקוט בהליך של עיקול משכורת אצל המעסיק.

המבקשת הטילה עיקול אצל המעסיק, ואולם במחשבי ההוצאה לפועל מסומן כי צו העיקול נשלח אל המעסיק אך אין אינדיקציה כי קיבל את צו העיקול, ולכן הורה למבקשת להמציא את הצו באמצעות דואר ישראל וככל שלא תבוא תועלת מהליך העיקול, אזי ייעתר לבקשה להטלת הגבלות.

עוד מציין הרשם בהחלטתו כי נסיבות המקרה שונות מהנסיבות שברע"צ 45498-10-15 שם הוריתי על הטלת הגבלות ללא המצאת צו העיקול למעסיק, כמפורט בהחלטה.

המבקשת המציאה את הבקשה למשיבה ואולם המשיבה לא מצאה לנכון להגיב לה, בניגוד להחלטתי מיום 13.12.15 ועל כן תינתן ההחלטה ללא תגובה.

המבקשת טוענת כי יש להחיל את העקרונות שנקבעו בפסק הדין בערעור שצוין לעייל, מכוח העיקרון כי ייעודו של חוק ההוצאה לפועל הינו לגבות מחייבים את החוב בהקדם וביעילות, תוך שמירת האינטרסים הלגיטימיים של החייב.

לאחר שבחנתי את נסיבות המקרה, כמפורט בבקשה ובנספחים, מצאתי כי יש לדון בבר"ע כבערעור עצמו, לקבלו ולהורות על הטלת הגבלות על המשיבה.

אין מחלוקת כי לרשם ההוצל"פ הסמכות להחליט על סדר נקיטת הליכים, מהקל אל הכבד, כאשר הטלת הגבלות הן במדרג הכבד.

מסתבר כי המבקשת נקטה בהליכי גביה קלים, עיקולי צד ג' במדיה המגנטית, עיקול מיטלטלין ועיקול רכב, ואולם הליכים אלה לא הביאו לפירעון החוב, או חלק ממנו ולמעשה מתעלמת המשיבה מחובה למבקשת.