רע"צ 15713-01-17 מעין החינוך התורני בא"י ואח' נ' טכנו אל פתרונות הדפסה מתקדמים בע"מ

לאחר עיון בטענות הצדדים ולאחר ששני הצדדים הסכימו שתינתן החלטה ללא צורך בדיון, להלן החלטתי.

אין בכוונתי להיכנס לשאלה האם נפתח תיק ההוצל"פ כדין אם לאו. ככל שהחייבת, והיא בלבד, סבורה שלא ניתן היה לפתוח נגדה תיק הוצל"פ, עליה להגיש בקשה בעניין. המבקשת, שלטענתה אינה החייבת ואף לא מחזיקה בכספים של החייבת, לא רשאית להגיש בקשה כזו ואין אף צורך לדון בבקשה כזו ככל שזו מוגשת על ידי המבקשת.

באשר לעיקול שהוטל אצל המבקשת, על פי הוראות סעיפים 43-48 לחוק ההוצאה לפועל התשכ"ז 1967, הליך של הטלת עיקול אצל צד ג' אמור להתנהל באופן זה:

הזוכה, אשר סבור שצד ג' מחזיק בכספים/נכסים של החייב/ת רשאי להגיש בקשה לעיקול אצל צד ג'. על צד ג' שקיבל עיקול כאמור להגיש למנהל לשכת ההוצל"פ, תוך 10 ימים מהמצאת הצו אליו הודעה בדבר הימצאו של אותו נכס בידו, ואם לא היה בידו, כולו או מקצתו, יפרש זאת בהודעתו (סעיף 45 לחוק). כאשר מדובר בעיקול כלל נכסי החייב/ת על צד ג' לפרט תוך 10 ימים מהמצאת הצו את נכסי החייב הנמצאים בידו ביום המצאת הצו או שלפי ידיעתו יגיעו לידו תוך שלושה חודשים מההמצאה. (סעיף 44 לחוק).

אם צד ג' לא נתן תשובה או שרשם ההוצל"פ סבור שהתשובה שנתן אינה שלימה או אינה נכונה, רשאי הוא, לפי בקשת הזוכה להזמין את צד ג' לחקירה (סעיף 46 לחוק).

לאחר שניתנת הוראה להעברת הנכסים/ כספים המעוקלים, ולאחר שצד ג' לא מבצע זאת ואין לו "הצדק סביר" רשאי רשם ההוצל"פ לחייבו בסכום הפסוק עד סכום שווי הנכסים/ כספים שהוא מחזיק (סעיף 48 לחוק).

בנדון דנן, המבקשת- המחזיקה- הודיעה שהיא לא מחזיקה בנכסים של החייבת, בין אם משום שהחייבת אינה אישיות משפטית ובין מסיבה אחרת. בנסיבות אילו, אם סברה כב' הרשמת שהתשובה אינה נכונה או אינה שלימה, היה עליה לזמן את המבקשת לחקירה- לפי בקשת הזוכה. נראה כי בהחלטת כב' הרשמת נעשה דילוג על שלב זה של החקירה כאשר כב' הרשמת הורתה על העברת הכספים, תוך אזהרה שאם המבקשת לא תעשה כן היא עלולה להיות מחויבת בחוב הפסוק. נראה כי קודם למתן החלטה זו מן הראוי היה לזמן את המבקשת לחקירה בה תהיה רשאית להעלות את טענותיה לפיהן היא לא מחזיקה בנכס של החייבת. מתן הוראה למבקשת להעביר את הכספים שהיא מחזיקה עבור החייבת, כאשר המבקשת טוענת שאינה מחזיקה בכספים כאלה, מהווה דילוג שלב של בירור שאלת ההחזקה בהתאם להוראות סעיף 46 לחוק.

אמנם, יתכן שלרשמי ההוצל"פ הסמכות להורות לצדדי ג', שטענו שאינם מחזיקים בכספי החייב, להעביר את הכספים אף ללא חקירה ועל סמך טיעוני הצדדים ואולם נראה כי במקרה בו מכחיש המחזיק את עצם ההחזקה של נכסי החייב, דרך המלך היא לחייב את צד ג' להעביר את הנכסים/כספים רק לאחר חקירה.

מתוך טיעוני הזוכה עולה כי לכאורה בעבר שילמה המבקשת את התשלומים שהיה על החייבת לשלם עבור הציוד של הזוכה שהיה בידה. נראה כי הטענה של הזוכה היא שהמבקשת מנסה לנצל מצב בו לטענתה החייבת אינה אישיות משפטית ולא ניתן לגבות ממנה (כאמור, לא מצאתי לנכון במסגרת הליך זה לקבוע דבר בעניין זה). חזקה על רשמת ההוצל"פ שאם תסבור שאכן כך הוא, תמצא את הדרך למנוע זאת, לאחר חקירה כאמור.

בנסיבות שפורטו תבוטל, בשלב זה, ההחלטה המורה על המבקשת להעביר את כספי העיקול ללשכת ההוצל"פ. המבקשת תוזמן לחקירה בלשכת ההוצאה לפועל בה ניתן יהיה לברר את שאלת ההחזקה של נכסי/כספי החייבת על ידה וגם את טענת הזוכה לפיה המבקשת שילמה בעבר תשלומים עבור אותו סוג חוב שלגבייתו נפתח תיק ההוצל"פ. בנסיבות העניין לאור ההתחמקות מתשלום החוב, שלכאורה המבקשת מסייעת לו, אינני עושה צו להוצאות.

יש להחזיר למבקשת את סכום הערובה שהפקידה.

ניתנה היום, כ"ג שבט תשע"ז, 19 פברואר 2017, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: