רע"צ 14405-07-15 קגנוביץ' ואח' נ' אליהו

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת רשמת ההוצאה לפועל, כב' הרשמת ל' בולוס, מיום 21.6.15. בהחלטתה הנ"ל דחתה כב' הרשמת את בקשת המבקשים למנות את בא כוחם ככונס נכסים על דירת מגוריו של המשיב, לצורך מכירתה לשם סילוק החוב הפסוק.

הבקשה הועברה לתגובת המשיב, אך זה לא הגיש כל תגובה, על אף חלוף המועד לכך.

כב' הרשמת דחתה את הבקשה האמורה לעיל, לאחר שציינה כי לא השתכנעה בכך שיש בהליך כדי להביא תועלת למבקשים, בשים לב לכך שבהליך כינוס נכסים יימכר הנכס בסכום הנופל בכ-20% משוויו בשוק החופשי, בשים לב לחוב המובטח במשכנתא, ובשים לב לצורך בהבטחת דיור חלוף לחייב, הסובל מבעיות רפואיות שונות.

לטענת המבקשים, שוויה של הדירה כ-800,000 ₪. על הדירה רובצת משכנתא, עבורה משלם המשיב מדי חודש כ-2,500 ₪, ויתרתה לסילוק עומדת על כ-375,000 ₪. מכאן, שלאחר מכירת הדירה וסילוק החוב המובטח במשכנתא, תישאר יתרה מספקת לסילוק החוב בתיק ההוצאה לפועל, העומד על כ-85,000 ₪, ויישאר עודף מספיק בידי המשיב עצמו לתשלום דמי שכירות במשך שנים רבות (והוא אף לא יידרש להמשיך לשלם את תשלומי המשכנתא החודשיים). המבקשים מעריכים, כי היתרה שתישאר בידי המשיב תעמוד על למעלה מ-300,000 ₪.

עוד מציינים המבקשים בבקשתם, כי הם מוכנים להתחייב לכך שהדירה לא תימכר בפחות מ-780,000 ₪, או במקרה אחר, אם לא יימצא קונה במחיר כזה, יסכים בא כוחם לוותר על שכר הטרחה המגיע לו ככונס נכסים.

לאחר שעיינתי בבקשה, אני רואה לנכון לקבל את הבקשה, לתת למבקשים רשות לערער ולקבל את הערעור לגופו.

מהנתונים המפורטים לעיל עולה כי לכאורה ישנה כדאיות בהליך המבוקש. ישנו פער ממשי בין שוויו הנטען של הנכס לבין יתרת המשכנתא, ובהחלט יתכן כי די בפער זה על מנת להביא לסילוק החוב הפסוק, לאחר שיסודר דיור חלוף הולם לחייב ולבני משפחתו, כמתחייב על פי סעיף 38 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967. לפי הנתונים שמציגים המבקשים, צפוי להישאר עודף משמעותי בידי המשיב.

אין בהחלטת כב' הרשמת כדי ללמד, כי הנתונים המצוינים לעיל אינם נכונים, למעט קביעתה כי סביר שהנכס יימכר בכינוס נכסים בסכום הנופל ב-20% לערך מערכו. עם זאת, גם לאחר התחשבות בנתון זה דומה לכאורה כי צפויה תועלת בהליך, וכי הוא עשוי להביא לסילוק החוב גם לאחר התחשבות בצרכי הדיור החלוף. יצוין כי כב' הרשמת ציינה בבקשתה, כי המשיב סובל מבעיות רפואיות, אשר יקשו על מציאת דיור חלוף, אך קביעה זו לא פורטה מעבר לכך.

מהבקשה אף עולה, כי פירעון החוב הפסוק בצו התשלומים הקיים (700 ₪ לחודש) אינו צפוי בעתיד הנראה לעין, ואם אכן ניתן להביא לפירעון החוב באמצעות מכירת הדירה, תוך שמירה על זכויות המשיב-החייב לדיור חלוף, הרי שיש לתת עדיפות לזכותו של הזוכה להיפרע את חובו הפסוק בפרק זמן סביר.