רע"צ 13985-08-15 אוסיפצ'וק ואח' נ' הללי

לאחר עיון בבקשות ובתגובה שהוגשה על ידי המשיב, לא ראיתי לתת צו עיכוב הליכים.

כפי שציין כב' השופט נאוי בהחלטתו מיום 6.8.15, המבקשים לא צירפו את כל הצדדים המעוניינים. למעשה, הצדדים צירפו צד שאינו מעוניין, כעולה מהתגובה שהוגשה (ראו בפרט סעיף 4 לתגובה, כי לא משיב זה הוא מי שפועל לפינוי).

לפי הרשום בהחלטת כב' הרשמת, ההחלטה מושא בקשת רשות הערעור, הזוכה היא גב' אביבה כהן. כהן לא צורפה כמשיבה. יכול שיש משיבים נוספים (שכן לא פורט מי הזוכים), אך בוודאי שלא ניתן לדון באופן זה.

לפי הרשום בהחלטת כב' הרשמת, הפינוי כבר נקבע כעובדה, אך עוכב עקב הליך תלוי ועומד, כאשר בסופו של אותו הליך, עתירותיו של צד ג' (כפי הנראה – המבקש 2), נדחו.

לא צורף אף אותו הליך ולא הוסבר במה דברים אמורים.

אם לסכם: המבקשים הגישו בקשה ללא צירוף הצד הנוגע בדבר, לא פעלו לתיקון האמור, ולא גילו את מהותם של ההליכים הקודמים. להדגיש: החלטת כב' הרשמת מושא הליך זה היא החלטה המאשררת פינוי שנקבע זה מכבר, כך לפי תוכנה. במשמע, על פני הדברים, את הפינוי היה צריך לתקוף כאשר נקבע באותה החלטה קודמת. יכול להיות שזהו ההליך שאליו התייחסה כב' הרשמת במשפט השני בהחלטתה, ושלא הובהר על ידי המבקשים בקשר למה הוגש, ומה הייתה ההחלטה בו.

מכל מקום, עולה מתוך תוכנה של החלטת כב' הרשמת, כי ההחלטה מושא בקשת רשות הערעור אינה החלטת הפינוי המקורית, אלא החלטה המאשררת את החלטת הפינוי המקורית, לאחר שהליכים לביטולה נדחו.

כאשר מוגשת בקשה ללא צירוף הצד המעוניין, די בכך כדי לדחותה. לבטח בנסיבות שפירטתי לעיל.

אוסיף כי הבקשה הוגשה בשיהוי ניכר, וזאת נוכח מועד החלטת הרשמת, קיומו של הליך קודם ומועד חתימת הפסיקתה בבית המשפט לענייני משפחה (חודש 6/15).