רע"צ 12450-10-14 כריים נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בעמ

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של רשם ההוצאה לפועל, כב' הרשם א' אוחיון, מיום 28.8.14, לפיה נדחתה בקשת המבקשת להכריז עליה כעל חייבת מוגבלת באמצעים, ולאחד את שני התיקים המתנהלים נגדה.

1. המבקשת עתרה לאיחוד תיקיה, תוך הכרזתה כחייבת מוגבלת באמצעים, וביקשה לשלם תשלום חודשי של 150 ₪ על חשבון חובותיה, המסתכמים בסך 21,213 ₪ נכון ליום מתן ההחלטה נשוא בקשה זו.

2. נגד המבקשת מתנהלים שני תיקי הוצאה לפועל. באחד הזוכה הוא המשיב, והחוב בו עומד על כ-18,600 ₪. בתיק האחר הזוכה הוא תאגיד מים, אשר לטענת המבקשת קיבל עותק מבקשת רשות הערעור והודעה על הדיון שנקבע, אך לא התייצב. החוב לזוכה זה מוערך בכ-3,000 ₪.

3. בהחלטת כב' הרשם נקבע, כי יכולת המבקשת גבוהה בהרבה מהנטען על ידה, וכי אין לקבל את טענתה להוצאות חודשיות בסך 1,500 ₪ בגין חשמל, מים וארנונה, הן לאור גודל המשפחה (זוג וילד) והן לאור הכנסת המשפחה (קצבת הנכות של הבעל וקצבת הילד בלבד).

בנוסף קבע כב' הרשם, כי המבקשת אינה עובדת ואין זה סביר כי לא תעבוד ולא תעשה מאמץ להחזיר את חובותיה לנושים.

עוד נקבע בהחלטת כב' הרשם, כי המבקשת טענה לכך שבעלה בהליכי פשיטת רגל, אך לא הביאה כל הוכחה לכך. כך גם, המבקשת לא הציגה דפי חשבון בנק, אף לא של חשבון הבנק שבאמצעותו משולמות למבקשת ולבעלה קצבאות המוסד לביטוח לאומי שמהן הם מתקיימים.

על יסוד נימוקים אלו נדחתה בקשת המבקשת להכריז עליה כחייבת מוגבלת באמצעים ולאחד את תיקיה.

4. בבקשת רשות הערעור חוזרת המבקשת על הטענות שהעלתה בבקשה להכריז עליה כעל חייבת מוגבלת באמצעים, וטוענת כי דחיית הבקשה בטעות יסודה.

לטענתה, סכום ההוצאות שציינה סביר, בנתוני יוקר המחייה הקיימים בארץ, וכך גם הוצאותיה על כלכלת המשפחה. המבקשת הסבירה כי חשבוניות הצריכה שצורפו לבקשתה בלשכת ההוצאה לפועל הן בגין צריכת המשפחה המורחבת, וכי היא ובעלה משתתפים בחלק יחסי בלבד. המבקשת ציינה בבקשתה את מספרו של תיק פשיטת הרגל שמתנהל נגד בעלה בביהמ"ש המחוזי בנצרת.