רע"צ 12064-08-14 אמארה נ' בנק לאומי לישראל בעמ

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת כבוד רשמת ההוצאה לפועל גב' איה מחאגנה מיום 17.7.2014 לפיה היא דחתה את בקשת המבקש לפרוס את הערבון עליו הורתה לצורך עיכוב הליכי פינוי ל- 10 תשלומים.

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה נחה דעתי כי דינה להידחות אף מבלי לבקש א תגובת הצד שכנגד.

המבקש מלין על כך כי כבוד רשמת ההוצאה לפועל התנתה מתן עיכוב הליכי פינוי שנפתחו כבקשה למימוש משכנתה בהפקדת הסך של 42,871 ₪ ולא פרסה לו סכום זה לעשרה תשלומים כפי שביקש בבקשתו לעיון חוזר.

מעיון בהחלטת כבוד הרשמת מיום 22.6.2014 עולה כי החליטה להורות על הפקדת סכום זה כערבון מאחר ועל פי חוות דעת שהגיש המבקש בעצמו עולה כי הוא מודה שההלוואה נמצאת בפיגור וכי סכום הפיגור לשיטתו מגיע לסכום הנ"ל.

משכך, לדעתי לא נפל דופי בהחלטת כבוד רשמת ההוצאה לפועל. הכלל הוא שטענות באשר לגובה החוב אינן עילה למתן עיכוב ביצוע. ברע"א 6764/02 משה עזרא ואח' נ. יוסי עזרא ואח' [פורסם באתר בתי המשפט] נפסק מפי כבוד השופטת דורנר כדלקמן:

"בבקשה זו לא מצאתי ממש. שכן, העיקרון שעליו עמד בית-המשפט המחוזי (השופט דן ארבל), ושצוין כבר בהחלטתו המנומקת של ראש ההוצאה-לפועל הוא, כי טענות הנוגעות לגובה החוב אינן עילה למניעת ביצוע המשכון. כאמור, ראש ההוצאה-לפועל מצא, בהסתמכו על תצהיר מנהלת החשבונות של המשיבה - המבוסס על הנהלת החשבונות של המשיבה, שראש ההוצאה-לפועל לא מצא בה פגם - כי המבקשים נשארו חייבים למשיבה את הסכום שפורט בתצהיר."

בדומה בענייננו המבקש מודה כי קיימת יתרת פיגור בסך של כ- 42,000 ₪. משכך לא הייתה כל עילה לעיכוב ביצוע המימוש וכבוד רשמת ההוצאה לפועל עשתה חסד עם המבקש עת עיכבה את ההליכים תחת מתן הוראה להפקיד את סכום הפיגור.

בקשת המבקש כעת לפרוס את החוב שאינו שנוי במחלוקת חותרת תחת מטרת הליכי מימוש משכון שאמורים להיות הליכים מהירים ויעלים.

למעלה מהצורך אעיר עוד כי התצהיר שצורף לבקשה לפריסת סכום הערבון אינו עונה אחר הפירוט הנדרש לצורך הוכחת מצב כלכלי. לא צורפו כל המסמכים הנדרשים לביסוס טענה זו.