רע"צ 11169-07-14 גורדון נ' בן יצחק ואח'

בקשת רשות ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל (מר דניאל הורוביץ) מיום 8.6.14 במסגרתה דחה את בקשת המבקש לעיון חוזר על החלטתו מיום 19.5.14 (להלן: "ההחלטה").

במסגרת ההחלטה קבע רשם ההוצאה לפועל כי תקנה 26 לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם – 1979 (להלן: "התקנות") קובעת כי רשם ההוצאה לפועל רשאי, ולא חייב, לזמן את הצדדים לדיון בטרם מתן החלטה וככלל אין חוקרים ואין שומעים טיעונים בעל פה בהליכי הוצאה לפועל והחלטות רשמי ההוצאה לפועל ניתנות על פי טיעונים בכתב, וכי לא מצא נימוק המצדיק סטייה או חריגה מכלל זה.

על כך בקשת רשות הערעור;

היינו – כל עניינה של הבקשה שלפני היא בשאלה המצומצמת ביחס לעובדה שרשם ההוצאה לפועל לא זימן את הצדדים לדיון בטרם הכרעתו בבקשת כונסת הנכסים לפסיקת שכרה, ועל אף בקשת המבקש לחקור את הכונסת על תצהיר, לא הורה כן רשם ההוצאה לפועל.

הבקשה הועברה לתגובת המשיבים.

לאחר שעיינתי בבקשה ותגובה – אני סבור שדינה של בקשת רשות הערעור להדחות.

ראשית – לבקשת רשות הערעור שלפני לא צורף תצהיר בתמיכה לה.

המבקש מציין שלא צירף תצהיר מאחר וטענותיו הן משפטיות ואם ייידרש – יגישו מייד;

הבקשה שזורה בטענות עובדתיות, שלא גובו, כאמור, בתצהיר – ומשלא צרפו המבקש במועד – אין לו אלא להלין על עצמו בלבד.

בשל כך בלבד היה מקום לדחות אותה, עם זאת, כאמור לעיל, הדיון שלפני נסוב בשאלה ביחס לאי קיום הדיון ומתן החלטה על יסוד החומר שעמד לפני הרשם, לא מצאתי כי יש לדחות אותה בשל כך.

שנית – לכאורה בקשת רשות הערעור הוגשה באיחור, ולא צורפה לה בקשה להארכת מועד. המבקש אינו מציין מהו המועד שההחלטה הומצאה לידיו, ועל פי תקנה 24 לתקנות קיימת חזקה כי ההחלטה התקבלה אצלו בחלוף 6 ימים מיום המשלוח, היינו ביום 15.6.14. עוד עולה מעיון בהחלטה שצורפה כנספח א' לבקשה, כי העותק שצורף הודפס ביום 15.6.14, כך שלכאורה חלף המועד, ודי בכך כדי לדחות את הבקשה.

על אף זאת, לא אעשה כן, וסברתי שיהיה נכון לבחון את הבקשה על אף הפגמים האמורים, אולם – בסופו של יום - גם לעיצומו של עניין לא מצאתי מקום לקבל את בקשת רשות הערעור.