רע"צ 10463-08-17 רובין נ' גרובר ואח'

1.בקשתו של המבקש, הזוכה בתיק הוצל"פ 501667-05-17 כי ביהמ"ש יבהיר את סעיף 8 לפסק דינו מיום 1.10.17 בתיק רע"צ 10463-08-17 האם האמור בסעיף הינה הוראה אופרטיבית מחייבת או אמרת אגב שאיננה מחייבת את רשמת ההוצל"פ לפעול על פיה.

2.עיינתי בכתבי הטענות שהגישו הצדדים ובכל ההחלטות שניתנו בנדון על ידי הערכאות השונות ודומני כי לא היה מקום מלכתחילה להגשת בקשת ההבהרה.

בפסק דיני ציינתי כי הבר"ע שהגיש המבקש הינה תאורטית ואין צורך בהוראה אופרטיבית הואיל ובתיק ההוצל"פ לא מצויים (נכון למועד מתן פסק הדין) כספים שיש לקבוע לגביהם האם הם מעוכבים מכוח החלטת בית המשפט העליון או כספים שניתן לשחררם למבקש.

3.אין בכלל ספק כי סעיף 8 לפסק הדין איננו הוראה אופרטיבית אלא יש לראותו כאמרת אגב, הבעת דעה לכאורית שכלל לא נדרשה להכרעה בערעור שנדחה.

ככל שנתקבלו בתיק ההוצל"פ כספים חדשים, על רשמת ההוצל"פ להחליט לגביהם, האם יש לראותם כמעוכבים עד לפסק הדין בערעור בבית המשפט העליון או שניתן לשחררם כולם או חלקם לזוכה, וכמובן שהרשמת איננה כפופה לאמור בסעיף 8 לפסק הדין.

4.החלטת בית המשפט העליון בבקשה לעיכוב ביצוע, ברורה ועל פיה יש לפעול. בנוסף ברע"א 16757-11-17 קבע בית המשפט המחוזי בהחלטתו מיום 31.12.17 במפורש כי יש לראות את סעיף 8 האמור לא כהוראה מחייבת אלא כאמרת אגב אורחה (עמ' 3 שורות 19 ו-20).

ואם לא די בכל שנאמר עד כה, הרי שמעיון ברע"א 36162-01-18 שהגיש המבקש על פסק הדין האמור, גילה את התייחסותו לסעיף 8 באופן ברור וכי אף המבקש סבור שזו אמרת אגב (גם אם סבור ששגויה) ולכן לא מובנת בקשתו למתן הבהרה (ראה סעיפים 23 ו-45 לרע"א).

5.לסיכום הבקשה למתן הבהרה נדחית, ולמניעת כל ספק מובהר כי סעיף 8 לפסק הדין איננו אלא אימרת אגב בלתי מחייבת אופרטיבית.

המבקש ישלם למשיבים את הוצאות הבקשה בסך של 3,500 ₪.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לב"כ הצדדים.