רע"צ 10463-08-17 רובין נ' גרובר ואח'

1.בקשתו של המבקש, הזוכה בתיק הוצל"פ 501667-05-17 ליתן לו רשות ערעור על שתי החלטות של כב' רשמת ההוצל"פ גב' הילה דקל צמח בקשר לבקשת המשיבים, החייבים, לצמצום סכום עיקולי צד ג שהוטלו בתיק.

בהחלטה מיום 6.7.17 שניתנה לאחר שהיו בפניה של הרשמת הנכבדה עמדות הצדדים, הורתה על העברת חלק מכספים שהתקבלו בתיק לזוכה ולעכב היתרה בתיק.

בהחלטה מיום 12.7.17 דחתה הרשמת את בקשתו של הזוכה לעיון חוזר, אגב שציינה כי בהחלטה נוספת הורתה להעביר את יתרת הכספים לאחר תשלום לזוכה, לקופת בית המשפט העליון.

2.המבקש טוען כי טעתה הרשמת בפרשנות שנתנה להחלטת בית המשפט העליון בסוברה כי אין עיכוב לגבי ההוצאות שפסק בית המשפט המחוזי וכן סכום של 2 מיליון ₪ (סכומים נומינליים).

המבקש סבור כי הסכומים לגביהם לא ניתן עיכוב ביצוע כוללים גם חיובים הנובעים מאי תשלום סכומים אלו במועד כגון, הפרשי הצמדה, ריבית, אגרת הוצל"פ, שכ"ט והוצאות עיקולים.

עמדתו של המבקש מבוססת על נוסח ההחלטה של בית המשפט העליון שלא ציין סכומים לגביהם אין עיכוב ביצוע אלא השתמש בניסוח של "ביחס לסכום של 2.0 מיליון ₪.

3.המשיבים מבקשים בתגובתם לדחות הבר"ע על הסף משום שהוגשה באיחור ובניגוד לתקנה 119(ה) לתקנות ההוצל"פ הקובעת כי בר"ע יש להגיש תוך עשרים ימים מיום מתן ההחלטה אם ניתנה במעמד המבקש או מיום שהומצאה לו ההחלטה, אם ניתנה שלא בפניו.

לגופו של עניין, טוענים המשיבים כי החלטתה של הרשמת תואמת את החלטות בית המשפט העליון ואף בקשת המבקש למתן הבהרה לפי שיטתו, נדחתה על ידי בית המשפט.

4.המבקש הגיש תשובה לתגובת המשיבים וכלל בה בקשה להארכת המועד להגשת הבר"ע מטעמי זהירות.

המבקש טוען כי בשל טעות ואי ידיעת התקנה, הוגשה הבקשה באיחור.

בנוסף, מפנה המבקש לפסיקה ממנה עולה כי קיימת אי בהירות באשר לספירת ימי הפגרה לצורך הגשת בר"ע על החלטת רשם הוצל"פ בניגוד לתקנות סדה"א כאשר מניין ימי הפגרה לא נכללים במניין הימים להגשת ערעור.

5.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות של הצדדים, החלטתי לדון בבקשה למתן רשות ערעור כבערעור עצמו ולדחות את הערעור, כמפורט להלן.