רע"פ 9035/15

1. בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-בלוד (כב' השופטת נ' אהד) ב-עפ"ת 52734-05-15, מתאריך 15.11.2015, בגדרו נדחה ערעורו של המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום לתעבורה בפתח תקווה (כב' השופט י' צימרמן ב-תת"ע 5220-04-14, מתאריך 12.04.2015.

           בתאריך 31.12.2015, הוריתי על עיכוב ביצוע עונש המאסר בפועל שהושת על המבקש, באופן ארעי, עד להחלטה אחרת.

           אביא להלן בתמצית את הנתונים הדרושים להכרעה במכלול.

רקע עובדתי

2. בית משפט השלום הנכבד, הרשיע את המבקש, לאחר שמיעת ראיות, בנהיגה בשכרות (עבירה לפי סעיפים 62(3) ו-64ד(א) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961), וזאת על יסוד סירובו ליתן בדיקת שתן.

3. בתאריך 12.4.2015, לאחר שמיעת טיעונים לעונש, בית משפט השלום הנכבד גזר את דינו של המבקש. בין יתר שיקולי הענישה, שקל בית משפט השלום הנכבד מחד גיסא, את חומרת העבירה של נהיגה בשכרות, את הסיכון הגלום בה, ואת עברו התעבורתי של המבקש ומאידך גיסא, את נסיבותיו האישיות של המבקש. לפני סיום, בית משפט השלום הנכבד ציין כי המבקש אמנם הופנה אל הממונה על עבודות השירות, אלא שבעקבות תפקודו הלקוי והיעדרויותיו הרבות בתיק אחר, בו הוטלו עליו עבודות שירות, הוא לא נמצא מתאים לבצע עבודות שירות בתיק, מושא הבקשה דנן. לפיכך, בית המשפט השלום הנכבד השית על המבקש את העונשים הבאים: מאסר בפועל לתקופה של 30 ימים; 8 חודשי מאסר על תנאי, למשך 3 שנים, לבל ינהג המבקש בשכרות או תחת השפעת משקאות משכרים, או בזמן פסילה; קנס בסך 1500 ש"ח, או 15 ימי מאסר תמורתו; פסילת רישיון נהיגה למשך 24 חודשים, בניכוי ימי הפסילה המנהלית; וכן 10 חודשי פסילה על תנאי, במשך 3 שנים. 

4. המבקש ערער על הכרעת הדין וגזר הדין לבית המשפט המחוזי הנכבד. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של המבקש על שני חלקיו. בית המשפט הנכבד לא ראה לסטות מממצאי המהימנות שנקבעו על ידי בית משפט השלום הנכבד, וקבע כי הכרעת הדין נשענת על אדנים מוצקים ואין מקום להתערב בה. כן אומצה קביעתו של בית משפט השלום לפיה אין כל מקום להפנות את המבקש בשנית לקבלת חוות דעת נוספת מהממונה על עבודות השירות, וזאת נוכח חוות הדעת השלילית שהתקבלה בעניינו של המבקש בתאריך 25.03.2015.