רע"פ 8976/15 - א' אלעד יעקב דויטש נ' מדינת ישראל

1. בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט הבכיר א' כהן) בעפ"ת 7423-09-15 מיום 10.11.2015, במסגרתו נדחה ערעור המבקש על הכרעת דינו של בית משפט השלום לתעבורה בירושלים (השופטת ש' זוכוביצקי-אורי) בפ"ל 1533-04-14 מיום2.2015, וגזר דינו מיום 16.7.2015, בגדרו נגזרו על המבקש מאסר בפועל למשך שישה חודשים, אשר ירוצה בדרך של עבודות שירות; פסילה מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה (להלן: פסילת רישיון נהיגה) לתקופה של 30 חודשים; 12 חודשי פסילת רישיון נהיגה על תנאי למשך שלוש שנים; וקנס בסך 1,000 ש"ח.

רקע והליכים קודמים

2. המבקש הורשע, לאחר שמיעת הראיות ועל יסוד הודאתו בחלק מעובדות כתב האישום, בעבירות של נהיגה תחת השפעת סמים, לפי סעיפים 62(3) ו-64ב(א)(4) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"ב-1961 (להלן: פקודת התעבורה או הפקודה); נהיגה בזמן פסילה, לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה; ורשלנות, לפי סעיפים 62(2) ו-38(2) לפקודת התעבורה. על פי עובדות כתב האישום, ביום 2.3.2014 נהג המבקש באופנוע בדרך עירונית כשהוא תחת שימוש של סמים מסוכנים. בבדיקת שתן שנערכה לו נמצאו 354 מ"ג של סם פעיל מסוג קנביס, 240 מ"ג של סם פעיל מסוג קוקאין ו-5910 מ"ג תוצר חומרים של קוקאין, האסורים לשימוש לפי פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973. על פי המתואר בכתב האישום, המבקש נהג באותן נסיבות בזמן פסילה ביודעין, ורשלנותו מתבטאת בכך שנהג באופנוע תחת השפעת סמים ובפסילה.

3. ביום 25.2.2015 הרשיע בית המשפט השלום את המבקש בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום. בתחילת משפטו כפר המבקש בכל המיוחס לו, אך במהלך אחד מדיוני ההוכחות הודה כי נהג תחת השפעת סמים, וכל שנותר במחלוקת הוא עבירת הנהיגה בזמן פסילה. המבקש טען ל"טעות במצב דברים" שכן רישיונו נשלל ל-30 ימים החל מיום 1.2.2014, ומאחר שלא ידע, לדבריו, כי חודש פברואר הוא חודש הכולל 28 ימים בלבד, הוא סבר כי ביום 2.3.2014 תמה תקופת שלילת רישיונו. בית משפט השלום דחה טענה זו, וקבע כי אין מדובר בטעות סבירה והתנהלות המבקש מהווה לכל הפחות "עצימת עיניים".

4. ביום 16.7.2015 גזר בית משפט השלום את עונשו של המבקש. בית המשפט עמד על כך שהעבירות אשר ביצע המבקש הן מהחמורות שבעבירות התעבורה, ושילובן יחדיו אף מגביר את מידת חומרתן. לחומרה התייחס בית המשפט לכך שמדובר בפעם השנייה שהמבקש נתפס נוהג תחת השפעת חומרים אסורים, ולכך שהוא עשה זאת בעת שרישיונו נפסל. לצד זאת, בית משפט השלום ציין לקולה את העובדה שעבירת הנהיגה בזמן פסילה התרחשה שעות ספורות לפני תום תקופה השלילה; את העדר עברו הפלילי של המבקש; את עברו התעבורתי הלא מכביד; ואת העובדה שטרם הורשע או נגזר דינו בגין ביצוע עבירת השכרות הקודמת המיוחסת לו. על כן, נגזר עונשו של המבקש כאמור בפסקה 1 לעיל.

5. המבקש ערער על הכרעת הדין וגזר הדין לבית המשפט המחוזי. המבקש ביקש לחזור בו מהודאתו ביחס לנהיגה תחת השפעת סמים, וכן חזר על טענתו ביחס להתקיימות ההגנה הפלילית – טעות במצב דברים. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו וקבע, כי לא ניתן להשלים עם התופעה אשר במסגרתה לאחר סיומו של הליך משפטי קם אחד הצדדים וטוען בעלמא כי הוא לא הבין ולא הוסבר לו פשר הודאתו. כמו כן, בית המשפט המחוזי דחה את טענת המבקש הנוגעת לטעות במצב דברים, וקבע כי הודעת הפסילה היא מפורשת, והמבקש אף חזר לנהוג בטרם קיבל את רישיון נהיגתו בחזרה. לבסוף קבע בית המשפט המחוזי, כי העונש שהוטל על המבקש אינו חמור ואינו מצדיק את התערבותה של ערכאת הערעור.

הבקשה למתן רשות הערעור

6. המבקש טוען כי יש לאפשר לו לחזור בו מהודאתו ביחס לעבירה של נהיגה תחת השפעת סמים. לגרסתו הוא לא הבין את פשר הודאתו וסבר כי הוא מודה בעבירה של נהיגה בשכרות מתוך אמונתו כי הודאה זו תוביל להקלה בעונשו. בנוסף, המבקש מלין על פגמים שונים אשר התרחשו, לדידו, בעת חקירתו במשטרה. לעמדתו, בדיקת השתן שנעשתה לו נערכה מבלי שהתקיים חשד סביר ובניגוד לנהלי המשטרה. עוד טוען המבקש כי הסכמתו לבדיקת השתן נעשתה שלא מדעת, ומבלי שהובנה לו מטרתה האמתית של הבדיקה. זאת ועוד, המבקש סבור כי עניינו מעורר עניין עקרוני הנוגע לבדיקת השתן הנערכת כיום לצורך גילויים של נהגים הנוהגים תחת השפעת סמים. לדידו, הבדיקה הנוכחית איננה בוחנת האם הנבדק נהג תחת השפעת סמים מסוכנים, אלא רק האם נמצאו בגופו שרידי סם. לעמדת המבקש, המצב החוקי הנוהג כיום, בגדרו מציאת שרידי סם מסוכן מספיקה כדי להקים חזקה כי הנבדק נהג תחת השפעת סם, איננו חוקתי ומחייב שינוי. כמו כן, המבקש חוזר על טענתו לפיה נהיגתו בזמן הפסילה נעשתה בשוגג בשל טעות במצב הדברים, ועל כן יש לזכותו מעבירה זו. לבסוף, לעניין חומרת העונש המבקש סבור כי בית המשפט לתעבורה לא נתן משקל מספק לקולה לנסיבותיו האישיות, וביניהן העדר עברו הפלילי; שירותו הצבאי ותרומתו לחברה; ואורח חייו הנורמטיבי.