רע"פ 8788/15 יונתן מור נ' מדינת ישראל

1. לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת הבכירה נ' אהד), בעפ"ת 1150-05-15, מיום 22.11.2015, בגדרו נדחה ערעורו של המבקש על גזר דינו של בית משפט השלום לתעבורה בפתח תקווה (כב' השופטת ר' רז) (להלן: בית המשפט לתעבורה), בפל"א 10471-01-14, מיום 27.4.2015.

רקע והליכים קודמים

2. המבקש הורשע, על יסוד הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בביצוע עבירות של נהיגה בזמן פסילה, לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] (להלן: פקודת התעבורה); נהיגה ללא ביטוח תקף, לפי סעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי, התש"ל-1970; ונהיגה ללא רישיון נהיגה תקף, לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה.

מעובדות כתב האישום עולה, כי ביום 28.1.2014, בשעה 14:00 או בסמוך לכך, נהג המבקש ברכב פרטי, מסוג "מאזדה", בצומת הרחובות משה לוי ולזרוב שבראשון לציון, וזאת על אף שהיה, באותה עת, פסול לנהיגה (בעקבות גזר דין שניתן נגדו, בפ"ל 65-02-13), ולא היו לו רישיון נהיגה וביטוח תקפים.

1. בבואו לקבוע את מתחם העונש ההולם את חומרת מעשיו של המבקש, נתן בית המשפט לתעבורה את דעתו ל"זלזול" שהפגין המבקש ביחס לחוק, בכך שנהג בעת שהיה פסול לנהיגה. על רקע זה, נקבע כי מתחם הענישה לעבירות בהן הורשע המבקש, נע בין עונש מאסר על תנאי ל-12 חודשי מאסר לריצוי בפועל, וזאת לצד פסילת רישיון נהיגה לתקופה ממושכת. לצורך קביעת עונשו של המבקש בתוך המתחם, זקף בית המשפט לתעבורה לחובתו של המבקש, את עברו התעבורתי המכביד, הכולל 18 הרשעות קודמות, ובין היתר, בעבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה, ונהיגה בשכרות; ואת עברו הפלילי, הכולל הרשעות בעבירות של תקיפה סתם, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, איומים, תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו, ועוד. בית המשפט לתעבורה הוסיף, בהקשר זה, כי, ביום 12.11.2014, נידון המבקש ל-6 חודשי עבודות שירות, בגין שורה ארוכה של עבירות פליליות. ואולם, בחלוף כשבועיים בלבד, שב המבקש וביצע את העבירות מושא כתב האישום דנן. על רקע הדברים האלה, בשים לב לכך שהמבקש לא נמצא מתאים, בשלב זה, לבצע עבודות שירות, ומבלי להתעלם מנסיבותיו האישיות של המבקש, דן בית המשפט לתעבורה את המבקש ל-6 חודשי מאסר לריצוי בפועל. כמו-כן, הפעיל בית המשפט לתעבורה 6 חודשי מאסר על תנאי, אשר הושתו על המבקש במסגרת פ"ל 65-02-13, לריצוי בחופף. בנוסף, הושתו על המבקש 8 חודשי מאסר על תנאי, למשך 3 שנים, לבל יעבור המבקש עבירות של נהיגה בזמן פסילה או נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף; 12 חודשי פסילת רישיון נהיגה בפועל; ו-6 חודשי פסילת רישיון נהיגה על תנאי, למשך 3 שנים.

2. המבקש ערער על חומרת עונשו לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, וערעורו נדחה, ביום 22.11.2015. אשר לטענתו של המבקש, כי היה מקום להמיר את עונשו למאסר שירוצה על דרך של עבודות שירות, הדגיש בית המשפט המחוזי כי המבקש נעדר בעבר, מספר פעמים, מביצוע עבודות השירות שהוטלו עליו בתיק אחר, ובעקבות זאת נערכו לו 9 שיחות בירור ואזהרה. משכך, הביע הממונה על עבודות השירות את דעתו כי המבקש אינו מתאים לרצות את עונשו בעבודות שירות. עוד ציין בית המשפט המחוזי, כי לחובתו של המבקש עבר פלילי מכביד, המעיד על "יחס מבזה" שהוא רוכש כלפי אנשי החוק ובתי המשפט. על רקע זה, לא ראה בית המשפט המחוזי מקום להתערב בגזר דינו של בית המשפט לתעבורה.

הבקשה לרשות ערעור

3. בבקשה שלפניי טען המבקש, כי מתקיימות בעניינו נסיבות חריגות המצדיקות את המרת עונשו, למאסר שירוצה על דרך של עבודות שירות. נטען, כי המבקש מצוי בעיצומו של הליך גמילה מהתמכרות קשה לסמים מסוכנים, דבר הנתמך בנכונותה של היחידה לטיפול בהתמכרויות בעיר בת-ים, לקבל את המבקש ולטפל בהתמכרותו. משכך, לטענתו של המבקש, ראוי לאפשר לו להשתלב בהליך הטיפולי, על מנת לחזק את סיכוייו להשתקם ולהשתלב בחברה. עוד נטען, כי שגו הערכאות הקודמות בקביעתן כי אין מקום להטיל על המבקש עונש של עבודות שירות. זאת שכן, לשיטתו של המבקש, על אף היעדרויותיו החוזרות מביצוע עבודות השירות, הרי שהוא השכיל, בסופו של דבר, להשלים את מלוא תקופת עבודות השירות שהושתה עליו. המבקש הוסיף וטען, כי נסיבותיו האישיות מצדיקות, אף הן, את המרת עונשו, כך שהוא לא ינותק מן הגרעין המשפחתי שלו, בהיותו אב לשני ילדים קטנים.