רע"פ 8626/14 מוחמד סמארה נ' מ"י

1. לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת נ' אהד), בע"ח 17305-09-14, מיום 7.12.2014, בגדרו נדחה עררו של המבקש על החלטתו של בית משפט השלום לתעבורה בפתח תקווה (כב' השופטת ר' רז) (להלן: בית המשפט לתעבורה), בתיק 3190-04-14, מיום 7.12.2014.

רקע והליכים קודמים

2. ביום 31.3.2013, צולם רכבו של המבקש בצומת הרחובות קיבוץ גלויות וחיל השריון בתל אביב, באמצעות מצלמה אלקטרונית, כשהוא נוסע במהירות של 74 קמ"ש, מהירות הגבוהה ב-24 קמ"ש, מהמהירות המרבית המותרת באותו מקום. ביום 4.4.2013, נשלחה אל המבקש הודעת תשלום קנס בסך של 750 ₪.

3.  בתחילת חודש אפריל 2014, הגיש המבקש בקשה להארכת מועד להישפט, ולרישום העבירה על שמו של מר יוסף סמארה, אשר לטענת המבקש הוא שנהג ברכב, במועד ביצוע העבירה. ביום 13.5.2014, דחה בית המשפט לתעבורה את הבקשה, בציינו, כי "ההודעה לתשלום קנס נשלחה למבקש בדואר רשום וחזרה בציון 'לא נדרש' בתאריך 12.5.2013. חזקת המסירה הקמה בנסיבות אלה לא נסתרה. טענת המבקש כי אדם אחר נהג ברכב אין בה כדי להוות עילה להיעתר לבקשה ואין בה כדי לגרום בשלב זה חשש לעיוות דין".

           ביום 20.5.2014, הגיש המבקש בקשה נוספת לרישום העבירה על שם מבצעה, כפי טענתו, והעלה שורה של טיעונים באשר לליקויים שנפלו, לגישתו, באישור המסירה. ביום 16.6.2014, חזר בית המשפט לתעבורה ודחה את הבקשה, בקובעו כי "לסתירת חזקת המסירה על-פי אישור המסירה, על בא-כוח המבקש לפנות לרשות הדואר ולהציג את עמדתה לעניין אישור המסירה".

           ביום 22.6.2014, הגיש המבקש בקשה נוספת, בה טען כי דרישת תשלום הקנס שנשלחה אליו, הוחזרה עם הכיתוב "לא נמסר", ומשכך אין עוד צורך להמתין לעמדת רשות הדואר, לעניין אישור המסירה. מנגד, חזרה המשיבה על הטענה, לפיה אישור המסירה הוחזר בציון "לא נדרש". ביום 6.7.2014, דחה בית המשפט לתעבורה את הבקשה.

4.  המבקש הגיש ערר על החלטתו של בית המשפט לתעבורה מיום 6.7.2014,  וביום 7.12.2014, דחה בית המשפט המחוזי את עררו של המבקש, בציינו, כי "משחזרה ההזמנה בציון 'לא נדרש' ביום 12.5.2013, בתוך פרק זמן של פחות מ-4 חודשים ממועד ביצוע העבירה, יש לראות את העורר כמי שסירב ליטול את דבר הדואר, ועל פי הדין, יש לראות את המסירה כבוצעה".

בקשת רשות הערעור