רע"פ 7851/13 חדר עודה נ' מדינת ישראל

1. לפני בקשה לעיכוב ביצוע עונש מאסר, בצד בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (בהרכב: כב' הנשיאה ד' ברלינר, השופט ג' קרא (סג"נ) והשופטת מ' סוקולוב), ב-ע"פ 19763-05-13 מתאריך 23.10.2013, בגדרו נדחה ערעורו של המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום בתל-אביב-יפו (כב' השופטת ד' שיריזלי) ב-ת"פ 6751/05 מתאריך 25.4.2013.

הרקע לבקשות שלפני

2. בית משפט השלום הנכבד הרשיע את המבקש, בהיותו מנהל פעיל בחברה, שהורשעה אף היא (להלן: החברה), בעבירות לפי סעיפים: 117(ב)(8) ו-119 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: חוק המע"מ), בגין אי-דיווח ואי-תשלום מס בסך של 516,516 ש"ח (על פי עובדות כתב אישום שתוקן בשנית), בנוגע לעסקאות שביצעה החברה עם חברה אחרת במהלך שנת 2004 ובחודש ינואר 2005.

           בגזר הדין הושתו על המבקש העונשים הבאים: מאסר בפועל לתקופה של 18 חודשים; 10 חודשי מאסר על תנאי (כשהתנאי הוא שהמבקש לא יעבור תוך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר עבירה לפי סעיף 117(ב) לחוק המע"מ); קנס כספי בסך 42,000 ₪ (שישולם ב-10 תשלומים שווים ורצופים החל מתאריך 20.7.2013), או 4 חודשי מאסר תמורתו.

3. במהלך התקופה הארוכה שבה נוהל משפטו של המבקש בבית משפט השלום הנכבד – היה המבקש משוחרר. עם הקראת גזר הדין, עתר המבקש לעיכוב ביצוע העונש לצורך הגשת ערעור. כב' השופטת ד' שיריזלי נעתרה לבקשה, בציינה כי הדבר נעשה "לפנים משורת הדין, ובכדי לאפשר לנאשם [המבקש כאן – ח"מ], שהוא בעל משפחה וילדים קטינים להיערך לעונש מאסר ממושך". עיכוב הביצוע הותנה בתנאים ובהפקדת ערבויות.

4. לצד הערעור, שהוגש לבית המשפט המחוזי, עתר המבקש גם לעיכוב ביצוע העונש. משהמבקש לא התייצב לדיון שנקבע בבקשתו ומשלא ניתנה החלטה המורה על עיכוב ביצוע העונש לאחר הגשת הערעור – הורה כב' השופט ג' נויטל, בתאריך 26.5.2013 על מעצרו של המבקש לצורך התחלת ריצוי עונשו, בקבעו כי במצב הדברים הנתון – המבקש נמצא, לכאורה, מזה כשבועיים, בבריחה ממשמורת חוקית. המבקש לא התייצב (וצו הבאה שהוצא לו – לא בוצע).

           בסופו של יום, לאחר דחיות שונות שנגרמו בשל התנהלותו של המבקש, התקיים, בתאריך 12.6.2013, דיון בעתירתו של המבקש לעיכוב ביצוע העונש – בפני כב' השופט ג' נויטל, אשר בהחלטה שניתנה בתום הדיון, נעתר לבקשה, בתנאים ובכפוף להפקדת ערבויות.

5. כתום שימוע פסק הדין בערעור בבית המשפט המחוזי הנכבד, שניתן בתאריך 23.10.2013 – עתר המבקש לעכב את ביצוע עונשו למשך 14 ימים לשם שקילת הגשת הליך ערעורי לבית משפט זה, או לחילופין לצורך התארגנות. בקשתו נדחתה על-ידי בית המשפט המחוזי הנכבד, נוכח התנהלותו של המבקש הנ"ל (אשר נסקרה כאן באופן חלקי בלבד ותוארה בהרחבה בהחלטתו של חברי, השופט י' עמית ב-בש"פ 5540/13, מתאריך 14.8.201. ראו בהקשר זה גם את ההתנהלות המתוארת ב"נספח", שצורף להכרעת הדין בעניינו של המבקש בבית משפט השלום), ונקבע כי: "המערער יתחיל בריצוי המאסר מיד".

           בקשה נוספת, בכתב, לעיכוב ביצוע העונש, שהוגשה לאחר שהמבקש החל לרצות את מאסרו – נדחתה, אף היא, על-ידי כב' הנשיאה ד' ברלינר, בתאריך 24.10.2013.