רע"פ 4939/16עבד אל רחמן נאסר נ' מדינת ישראל

1. לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט ר' שפירא –סג"נ; ב' טאובר; ו-ת' נאות-פרי), בעפ"ג 45536-03-16, מיום 2.6.2016, בגדרו נדחה ערעורו של המבקש על גזר דינו של בית משפט השלום בחיפה (כב' השופט ד"ר ז' פלאח), בת"פ 40853-04-15, מיום 23.2.2016.

רקע והליכים קודמים

2. ביום 23.7.2015, הורשעו המבקש ושני נאשמים נוספים (להלן ביחד: הנאשמים), על בסיס הודאתם במסגרת הסדר טיעון, בכתב אישום מתוקן, אשר ייחס להם עבירות מרמה רבות. בכתב האישום, במסגרתו היה המבקש הנאשם 2, מפורטים 8 אישומים, כדלהלן:

באישום הראשון נמסר, כי בחודשים פברואר-מרץ 2015, קשרו הנאשמים קשר לזייף כרטיסי אשראי. בתוך כך, פעלו הנאשמים להשגת פרטים של כרטיסי אשראי השייכים לאנשים אחרים, בכדי שיוכלו להעתיק את הפרטים הללו על גבי כרטיסים מזויפים, ולהשתמש בהם, לצורך קבלה במרמה של מוצרים שונים, מבתי עסק ברחבי הארץ. במסגרת הקשר ולצורך קידומו, רכש הנאשם 1 שמות מתחמים באינטרנט, והקים בהם אתרים, אשר נחזו להיות אתרים של מפעל הפיס (להלן: האתרים המתחזים). הנאשם 1 שלח הודעות טקסט מזויפות לאלפי אנשים, אשר מבשרות להם כי הם זכו בסכום של 6000 ₪, במסגרת פעילות של מפעל הפיס. בכדי לממש את הזכייה, כך נאמר בהודעות הטקסט, היה על מקבלי ההודעות להיכנס לאחד מן האתרים המתחזים, ולמסור את פרטיהם האישיים, כולל את פרטי כרטיס האשראי שלהם. כך, השיג הנאשם 1 פרטים של כרטיסי אשראי רבים, אותם זייף והעתיק. המבקש עבד באותה תקופה בתחנת דלק בעראבה (להלן: התחנה או תחנת הדלק), ושם הוא העתיק פרטים של כרטיסי אשראי רבים, השייכים ללקוחות שתדלקו בתחנה, באמצעות הזנתם לקורא כרטיסים. המבקש אף החזיק בביתו תעודת זהות של אדם אחר, אותה זייף באמצעות הצמדת תמונה שלו לתעודה (להלן: תעודת הזהות המזויפת). הנאשם 3 החזיק ביום 13.4.2015, בפרטים של שני כרטיסי אשראי, ובנוסף, יחד עם המבקש, השיג פרטים של עשרות כרטיסי אשראי נוספים, וזייף אותם.

האישום השני נוגע לנאשם 1 בלבד, ועניינו בהפרת הוראת חוקית. 

באישומים השלישי – השמיני נטען, כי הנאשמים השיגו במרמה את פרטי כרטיסי האשראי של אנשים שונים, ועשו בהם שימוש לרכישות שונות בבתי עסק ברחבי הארץ, כדלקמן:

אישום שלישי: הנאשמים השיגו את פרטי כרטיס האשראי של ל.ז., לאחר שזו השתמשה בכרטיס זה בתחנת הדלק. ביום 12.4.2015, רכש המבקש מכשיר סלולרי בסכום של 2,400 ₪, באמצעות כרטיס האשראי המזויף עם פרטיה של ל.ז., ובעזרת תעודת הזהות המזויפת.

אישום רביעי: הנאשמים השיגו את פרטי כרטיס האשראי של מ.ב., בשיטה אשר אינה ידועה למשיבה. ביום 31.3.2015, רכשו המבקש והנאשם 3, באמצעות כרטיס האשראי המזויף, מוצרים בסך של 13,151 ₪, וניסו לבצע עסקה נוספת בשווי של 500 ₪, אולם העסקה לא קיבלה אישור של חברת האשראי. באחת העסקאות, הציג המבקש את תעודת הזהות המזויפת שהייתה ברשותו.