רע"פ 3808/16

1. בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופטים: א' הלמן, י' שטרית, ס' דבור), ב-ע"פ 12244-07-15, במסגרתו נדחה ערעורם של המבקשים על פסק דינו של בית המשפט השלום בנצרת (כב' השופט נ' אדריס) ב-ת"פ 22439-07-09.

           במסגרת גזר הדין הושתו על המבקש 2 (להלן: עבאס) העונשים הבאים: 15 חודשי מאסר לריצוי בפועל; עונשי מאסר על תנאי, בתנאים שפורטו בגזר הדין; וקנס בסך 100,000 ש"ח, או 6 חודשי מאסר תמורתו. על המבקש 4 (להלן: מוראד) נגזרו העונשים הבאים: 26 חודשי מאסר לריצוי בפועל; עונשי מאסר על תנאי, בתנאים שפורטו בגזר הדין וקנס בסך 150,000 ש"ח, או 9 חודשי מאסר תמורתו.

           בנוסף, על המבקשת 1 (להלן: חברת צקר) ו-המבקשת 3 (להלן: חברת תאמיר), כל אחת, הושת קנס בסך 100,000 ש"ח.

           כבר כעת אציין כי בתאריך 02.06.2016, הוריתי על עיכוב ביצוע עונש המאסר שהושת על המבקש 2 (להלן: עבאס), לבקשתו, וזאת עד למתן החלטה אחרת.

          אציג להלן את הנתונים הדרושים להכרעה בבקשה.

רקע

2. כנגד המבקשים הוגשו שני כתבי אישום נפרדים לבית משפט השלום הנכבד, שאוחדו בשלב ההוכחות בשל קיומה של מסכת עובדתית משותפת, כמפורט להלן:

(א)     כתב האישום הראשון – בתאריך 16.06.2009 הוגש לבית משפט השלום הנכבד כתב אישום כנגד חברת צקר, וכנגד עבאס, שלפי הנטען היה מנהלה הפעיל של חברת צקר (ת"פ 22468-07-09). לפי הנטען, בתקופה שבין החודשים אפריל-דצמבר 2007, חברת צקר ו-עבאס ניכו מס תשומות שלא כדין, במטרה להגדיל את הוצאותיה של חברת צקר, ובכך להתחמק מתשלום מס. לפי הנטען, מס התשומות קוזז על פי 44 חשבוניות מס, שנרשמו על שמה שלחברת תאמיר. בגין החשבוניות הנ"ל, כך נטען, לא התקיימה כל עסקה בפועל בין חברת צקר לבין חברת תאמיר. עוד נטען כי סכום החשבוניות שקוזזו בדו"חות התקופתיים של חברת צקר היה: 21,381,204 ש"ח, כאשר סכום המס, שחברת צקר ניסתה להתחמק מלשלמו, היה: 3,314,204 ש"ח.

במסגרת כתב האישום הראשון הנ"ל – חברת צקר ו-עבאס הואשמו ב-44 עבירות של ניכוי מס תשומות מבלי שיש להם מסמך כאמור בסעיף 38 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: חוק מע"מ), בנסיבות מחמירות – עבירה לפי סעיף 117(ב)(5) לחוק מע"מ, יחד עם סעיפים 117(ב2)(3), ו-119 לחוק מע"מ.