רע"פ 3572/15 יעקב אלימלך נ' מדינת ישראל

1. לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופטים: י' אלון (נשיא), י' פרסקי, י' עדן) ב-עפ"ג 4350-05-14, בגדרו נדחה ערעורו של המבקש על גזר דינו של בית משפט השלום באשקלון (כב' השופט ח' נחמיאס) ב-ת"פ 22073-09-11.

           לצד בקשת רשות הערעור, הוגשה גם בקשה לעיכוב ביצוע של עונש המאסר שהושת על המבקש. בהקשר זה הוריתי כי עונש המאסר בפועל שהושת על המבקש יעוכב עד למתן החלטה אחרת וכן ביקשתי מהמשיבה כי תגיש את תגובתה לבקשה.

         אביא עתה את הנתונים הרלבנטיים להכרעה במכלול.

רקע עובדתי

2. בית משפט השלום הנכבד הרשיע את המבקש, על פי הודאתו, במספר רב של עבירות בניגוד להוראות סעיף 117 לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975(להלן: חוק מע"מ), הכוללות: זיוף חשבוניות מס תשומות שקיבל, בכך שהגדיל את מס התשומות הכלול במטרה להתחמק מתשלום המס שהוא היה חייב בו על פי חוק; מסירות ידיעות כוזבות, בכך שלא דיווח על עסקאות שירות שסיפק במלואן; וכן עבירות של ניהול פנקסים ורשומות בניגוד לדין.

3. בגזר הדין בית משפט השלום השית על המבקש את העונשים הבאים: 7 חודשי מאסר בפועל, 10 חודשי מאסר על תנאי (כשהתנאי הוא שבמשך 3 שנים ממועד מתן גזר הדין – המבקש לא יעבור כל עבירה בניגוד לחוק מע"מ), קנס כספי בסך של 12,000 ₪, והתחייבות כספית בסך של 20,000 ש"ח, להימנע מביצוע עבירות בניגוד לחוק מע"מ במשך שנתיים ממועד מתן גזר הדין.

4. המבקש ערער על גזר הדין הנ"ל לבית המשפט המחוזי הנכבד, כאשר טענתו העיקרית נגעה לסוגיית הסרת המחדלים. בתוך כך המבקש טען כי הוא הגיע להסדר תשלום חובות המס, אשר לא שולמו על ידו במועדים הרלבנטיים. עוד טען המבקש כי הוא הסיר חלק ממחדליו בכך ששילם חלק מחובותיו בהתאם להסדר האמור, ופועל לעמידה ביתר התשלומים, ומשכך – יש להקל בעונשו. בנוסף טען המבקש כי בית משפט השלום הנכבד לא העניק את המשקל הראוי למספר נסיבות, וביניהן: המצב הכלכלי שהביא אותו, לטענתו, לביצוע העבירות בהן הוא הורשע, חלוף הזמן מאז ביצוען של העבירות, והודאתו בעובדות כתב האישום כבר בתחילת ההליך. עוד נטען, כי העונש שהושת על המבקש על ידי בית משפט השלום חורג לחומרה ממדיניות הענישה הנוהגת בנסיבות.