רע"פ 2396/16,

1. לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטים א' טל – נשיא; ז' בוסתן; ש' בורנשטיין), בע"פ 40738-06-15, מיום 6.3.2016, בגדרו התקבל בחלקו ערעורם של המבקשים על גזר דינו של בית משפט השלום בפתח תקווה (כב' השופטת נ' מימון-שעשוע), בת"פ 115-10-06, מיום 5.5.2015.

           בד בבד עם הגשת בקשת רשות הערעור, הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד.

רקע והליכים קודמים

2. ביום 4.1.2015, הורשעו מאיר שבת (להלן: המבקש) וחברת קרולינה מוצרי מזון בע"מ (להלן: המבקשת) (ושניהם ביחד, להלן: המבקשים), לאחר ניהול משפט הוכחות, בביצוע עבירות שונות לפי פקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן: פקודת מס הכנסה או הפקודה), כמפורט להלן: 4 עבירות של השמטת הכנסה מתוך דו"ח שנערך על פי הפקודה, לפי סעיף 220(1) לפקודה; 4 עבירות של מסירת תרשומת כוזבת בדו"ח, לפי סעיף 220(2) לפקודה; 4 עבירות של הכנה וקיום של פנקסי חשבונות ורישום כוזבים, לפי סעיף 220(4) לפקודה; ו-4 עבירות של שימוש במרמה עורמה ותחבולה, לפי סעיף 220(5) לפקודה.

3. מעובדות כתב האישום עולה, כי בשנות המס 2001-1999, ניהל המבקש את עסקו, ייבוא ומכירת ירקות קפואים, באמצעות המבקשת, שהינה חברה פרטית שהקים בשנת 1995, ובאמצעות חברה זרה שהקים ורשם באיי הבתולה, בשנת 1999, עינרד יוניברסל אינק (להלן: עינרד). התשלום ללקוחתה העיקרית של המבקשת, חברת חטיפון על הגל (להלן: חטיפון), ניתן בחלקו כנגד חשבוניות מס של המבקשת, ובחלקו כנגד חשבוניות מס של עינרד. בהתאם, העביר המבקש לחטיפון, בשם עינרד, חשבוניות מס בסכום של 4,675,883 ₪. יצוין, כי בכספים אשר נתקבלו מחטיפון, נהג המבקש מנהג בעלים. בגין הכנסות המבקשים בתקופה האמורה, הגישו המבקשים למס הכנסה דו"חות חלקיים בלבד, לאחר שהושמטה מהם ההכנסה שנצמחה להם באמצעות עינרד. במעשים אלה, כך נטען בכתב האישום, התכוונו המבקשים להשתמט מתשלום מס כנדרש בפקודה, תוך שימוש במרמה ותחבולה. בנוסף, עולה מכתב האישום, כי בין השנים 2001-1998, מסרו המבקשים למס הכנסה תרשומות כוזבות, בכך שכללו בספרי החשבונות של המבקשת הוצאות פרטיות של המבקש ובני משפחתו, אשר לא הוצאו כהוצאות בייצור הכנסה, בסכום כולל של כ-150,000 ₪.

1. ביום 5.5.2015, לאחר שנשמעו טיעוני הצדדים בנוגע לעונש, ניתן גזר הדין בעניינם של המבקשים. לצורך קביעת מתחם הענישה, עמד בית המשפט על חומרת העבירות בהן הורשעו המבקשים ועל נסיבות ביצוען, המצביעות על כך ש"אין מדובר רק בהעלמת מס בסכום נומינלי של 3 מיליוני ₪, אלא גם, בשונה מתיקים אחרים, לא בעבירות התחמקות ממס שנעברו לצורך הישרדות כלכלית בצוק העתים ובנסיבות אישיות ומשפחתיות קשות [...], אלא בבניית מערכת מתוכננת ומתוחכמת להעלמת מס שיטתית בהיקפים גדולים, לצורך השאת רווחים ומימון רמת חיים פזרנית". כמו כן, נתן בית משפט השלום את דעתו לריבוי העבירות ולכך שהמבקש לא נטל אחריות על מעשיו הפליליים ולא החזיר את חובו לקופה הציבורית. בשל כך, קבע בית המשפט כי מתחם הענישה בעניינו של המבקש נע "בין 18 ל-45 חודשי מאסר, מע"ת וקנס משמעותי".

לאחר מכן, בחן בית משפט השלום את הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות, ובכלל זאת את "אי נטילת האחריות והסרת המחדלים עד היום [...], והצורך בהרתעת הרבים מפני ביצוע עבירות העלמת מס". לצד הקולה, שקל בית משפט השלום את חלוף הזמן, מאז בוצעו העבירות ועד ליום מתן גזר הדין בעניינם של המבקשים, ואת היעדרו של עבר פלילי משמעותי. בית משפט השלום הוסיף וקבע, כי אין בעובדת היותו של המבקש פושט רגל כדי להצדיק הימנעות מהטלת קנס, אך יש בה כדי להקטין את גובה הקנס. לאחר זאת, גזר בית המשפט על המבקש את העונשים הבאים: 30 חודשי מאסר לריצוי בפועל; 12 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור המבקש, בתוך 3 שנים מיום שחרורו, עבירה בה הורשע; וכן, קנס בסכום של 100,000 ₪, או 10 חודשי מאסר תמורתו. על המבקשת, אשר אינה פעילה מזה מספר שנים, הטיל בית המשפט קנס סמלי של שקל אחד.

2. המבקשים הגישו ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד על פסק דינו של בית משפט השלום, אשר צומצם בהמשך לערעור על גזר הדין בלבד. בית המשפט המחוזי קיבל, באופן חלקי, את הערעור, בציינו את הדברים הבאים: "יש לתת משקל רב יותר לחלוף הזמן ממועד ביצוע העבירות וממועד הגשת כתב האישום, גם אם מביאים בחשבון את תרומתו של המערער [המבקש] לכך, וכן במידת מה גם לנסיבותיו האישיות, הן הבריאותיות והן הכלכליות, ולהקל בעונש המאסר שהוטל על המערער [המבקש] [...] ראוי גם להקל במידה מסוימת אף בגובה הקנס שהוטל עליו". לאחר זאת, הקל בית המשפט המחוזי בעונש המאסר שהושת על המבקש, מ-30 ל-24 חודשי מאסר לריצוי בפועל. כמו כן, הפחית בית המשפט את שיעור הקנס שהוטל על המבקש, והעמידו על סכום של 70,000 ₪, או 7 חודשי מאסר תמורתו.